נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, פנה היום (ה') לבית המשפט העליון בבקשה להגיש ראיות נוספות מטעמו. מדובר בקלטת וידאו ובתמונת סטילס שצולמו באירוע של העדה הפרסית לפני כ-14 שנים בגן הלאומי ברמת-גן, שלאחריו ביצע קצב את האונס הראשון במתלוננת א' ממשרד התיירות במשרדו בבית הטקסטיל על פי האישום. לטענת שפטל, מדובר בשתי ראיות. הראשונה היא קלטת וידאו המוכיחה שהיה מוקף באותו יום במאבטחי שב"כ. השנייה היא תמונה שצולמה במהלך אותו אירוע המוכיחה כי אמו נכחה שם. באישום הראשון שבו הורשע קצב נטען כי מיד לאחר האירוע שהתקיים בפארק הלאומי ברמת גן הוא נסע למשרדו בבית הטקסטיל בתל אביב ושם אנס את א'. הוא טען כי קודם לאונס לכאורה הוא היה מוקף על ידי מאבטחי שב"כ ושבזמן האונס לכאורה הוא הסיע את אמו לביתה בקרית מלאכי. בית המשפט קבע כי שתי הטענות לא נכונות: "המערער העיד שבאירוע של יהדות איראן היה מוקף באבטחה צמודה, דבר שהתברר כלא נכון... שקריו של המערער עולים גם מדבריו שלפיהם הביא את אמו לאירוע יוצאי איראן". עו"ד שפטל טוען כעת כי קעקוע שתי טענות אלו הביא את בית המשפט למסקנה לפיה קצב הוא שקרן, ובכך נפגעה אמינותו גם באשר לטענות אחרות שהעלה. לדברי שפטל, המשמעות המשפטית של הראיות החדשות היא שמדובר ב"אליבי ברזל". בנו של קצב, אריאל, הוסיף שקטע הווידאו החדש נלקח מסרט בן שעה וחמש דקות שנמצא בארכיון של ארגון יוצאי איראן. לדבריו, מדובר בדקה וחצי שבה נראית אמו של קצב. "אני עובד ביום ובערבים, אני עובר מרחוב לרחוב, מעיר לעיר, מצילום לצילום כדי לאתר ממצאים שיחשפו את האמת. זאת הוכחה שסבתא שלי כן הייתה באירוע ואבא שלי לא שיקר". עו"ד שפטל הוסיף כי לאחר מכן נכנס קצב לרכב עם אמו והם נסעו ללא נוכחות א'. לדבריו, איכון הסלולרים מאותו יום מוכיח זאת, מאחר שבאותה שעה התקיימו שיחות טלפון בין קצב לבין א'. "ההרשעה על מה שקרה בבית הטקסטיל זאת עלילה חמורה", סיכם. "המפתח הוא באיכון. הפרקליטות לא עשתה את זה, ופסק הדין נכתב בהנחה שלא ימצאו את האיכונים". לטענת ההגנה, הקלטת מוכיחה שקצב דיבר אמת כשטען שהיה נתון לאבטחה צמודה של השב"כ באירוע. בנו של קצב, נועם, הדגיש כי המשפחה לא תנוח עד שתוכיח את חפותו של האב. "אבי הוא אדם חף מפשע", הצהיר הבן, "כשלקחתי את אבי לבית הסוהר נשבעתי שלא אשקוט עד שאחשוף את האמת מאחורי הפרשה".
