אולם האירועים של מלון הילטון במנהטן אירח השבוע את הבאנקעט, אירוע השיא של הכינוס העולמי של שליחות חב"ד (או כפי שהן נקראות בחב"ד - ה"שלוחות"). כינוס זה הינו למעשה הגירסה הנשית לבאנקעט השלוחים המוכר שנערך לפני כחודשיים ימים. "תחושת העוצמה ריחפה גם כאן", סיפרו המארגנים, "אלפי שלוחות, מכל רחבי העולם, שמוסרות את עצמן להצלחת השליחות, ושותפות מלאות בפעילותו של העזר-כנגדו, מתאספות תחת קורת גג אחת." למעלה מ-3100 נשים, רובם שלוחות, לצידם של מקורובותיהם ובני משפחותיהם גדשו את האולם הענק, לאירוע עוצמתי ומרגש שחתם את כינוס השלוחות שהחל ביום רביעי שעבר. במהלך ימי הכינוס, עם תוכנייה גדושה, השתתפו השלוחות בלמעלה מ-180 הרצאות, שיעורים וסדנאות בשלל נושאים הקשורים לחיי השליחות, סעודות בצוותא. הן לקחו חלק בהתוועדויות אל תוך הלילה, וביקרו בציונו של הרבי מילובאוויטש ומקום קבורתה של רעייתו הרבנית חיה מושקא שבשבוע שעבר חל יום השנה ה-24 לפטירתה. בציון הקבר העתירו תפילה ותחינה להצלחה בשליחותן, שלום משפחותיהן ובני הקהילות שלהן. "המפגש השנתי הזה עם חברות לעבודת השליחות נותן בי כוחות וריענון לקראת השנה הבאה", מספרת דינה נ. שלוחה מברזיל, "קשה לתאר במילים את האווירה המיוחדת של ימי הכינוס, אווירה שנותנת ותורמת במגוון מישורים, זה מה שנקרא מילוי מצברים במלוא מובן המילה". משתתפי אירוע הסיום של הכינוס מספרים כי אי אפשר היה להתעלם מכוחן המיוחד של אותן נשים שיחד עם בעליהן הפכו והופכות את העולם למקום טוב יותר. מספר שלוחות שיתפו את המשתתפות בסיפורים ואפיזודות מרגשות ומעניינות מחיי השליחות. "כשתחזרו הבייתה, תגלו כמה אתן חשובות וכמה הייתן חסרות במקום השליחות שלכן", אמר הרב משה קוטלרסקי, סיו"ר ה'מרכז לענייני חינוך' והרוח החיה מאחורי מוסד השליחות וארגון הכינוס בכלל. את נאומו הקדיש למסירות נפש של השלוחות שעושות הכל במהלך ימות השנה להצלחת בית חב"ד במקום שליחותן, זאת לצד הטיפול התמידי והמסור בילדים. את האירוע חתם מעמד ה'ראל קאל' המפורסם במהלכו הוקראו שמות המדינות בהם פועלים שלוחי חב"ד ברחבי העולם, כאשר מדינה אחר מדינה, קמו השלוחות כשהקהל כולו הריע להן. בחלק הסופי של ה'ראל קאל' התבקשו השלוחות שיצאו בשנות ה-40 לשליחות לעמוד, בשנות ה-50, ה-60 וכך הלאה, ואז כאשר המנחה הכריזה על השלוחות שיצאו לאחר ג' תמוז האחרון לשליחות, נראה היה שהאולם כולו נעמד, ואז פרצו כולן בריקודים סוערים לקול צלילי 'מארש נפוליאון', שהפך זה מזמן לניגון שמחה חבד"י. לקראת השעה 10 בלילה שעון ניו יורק, תם האירוע, ואלפי השלוחות והאורחות התפזרו למקומות מושבותיהם עם כוחות מחודשים, חיות מיוחדת, וגאוות יחידה שאין דומה לה.
