בבית המשפט המחוזי בירושלים נקבע בשבוע שעבר כי לפרופסור יהודה היס, העומד בראש המכון לרפואה משפטית, לא עומדת חסינות על רשלנות ופעולות לא חוקיות אחרות שבוצעו במהלך עבודתו. זאת למרות עמדת המדינה שביקשה להעניק לפרופ' היס חסינות. את ההכרעה קיבל בית המשפט בעתירה שהגיש עו"ד שמואל ילינק בשם אב שבנו התינוק נפטר ונותח במכון, ומאוחר יותר התברר שחלקים מאבריו נותרו במכון לצרכים שונים. האב ביקש לתבוע את המכון ואת היס באופן אישי, אך המדינה טענה לחסינות בשל היותו עובד מדינה. כעת כאמור סולל ביהמ"ש את הדרך לתביעה מסוג זה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עו"ד ילינק המציין כי בעבר נטען שהמכון שומר על דגימות מקרוסקופיות על מנת לאפשר בדיקות מאוחרות שלאחר המוות, אך במקרה זה החלקים שהושארו במכון היו גדולים בהרבה והדבר נודע רק בעקיפין ולא על ידי המכון ואנשיו. התביעה נגד היס והמכון התמקדה בפגיעה בכבוד הנפטר וברגשות ההורים. ילינק מציין שלתביעה שכזו יש תקדימים וביהמ"ש החמיר באחרונה בדין והורה על הגדלת פיצויים למשפחה נפגעת. עם זאת "המדינה נזכרה שלפני שנים אחדות תוקן החוק ובסעיף משנה נקבע שעובד מדינה הנתבע בגלל מעשה שלטוני שעשה כחלק מתפקידו לא יהיה ניתן לתבוע אותו", מספר ילינק ומציין כי הטענה לכאורה הגיונית כשם שלא ניתן לתבוע שוטר או חייל על פעולה שביצע כחלק מפעילותו המבצעית, אך במקרה זה לא ניתן היה להוכיח את הקשר בין המעשה שבוצע על ידי היס לבין הצורך השלטוני, ומשום כך נדחה ניסיונה של המדינה לגונן על היס. בדבריו מוסיף ילינק ומזכיר כי בעסקת טיעון שנחתמה איתו הודה בעבר היס ברשלנות באשר לנוהל הטיפול באיברים. במשפט הנוכחי הוכח שהדברים נעשו מתוך "התנכרות ואדישות", לגורל האיברים. עוד מוסיף ילינק ומזכיר כי דו"ח ועדת סגלסון חשף תיאורים קשים ביותר באשר לאופן החזקת האיברים במכון, וכן עובדות חמורות כמכירה של איברים על ידי ראשי המכון למוסדות אקדמאיים תוך שימוש במסמכים רשמיים של המכון לרפואה משפטית. המדינה לא הצליחה להוכיח קשר שלטוני למעשים אלו ואחרים ומשום כך נדחתה טענתה נגד התביעה. כעת נסללה הדרך לעתירה ישירה נגד היס ועו"ד ילינק המטפל בתיקים שונים בסוגיה זו מציין כי להחלטה זו תהיה השלכה דרמטית על המשפטים הבאים. עם זאת לשאלה אחת אין גם לו מענה – מדוע עושה המדינה מאמצים כה רבים כדי לגונן על פרופ' היס? "אין לי תשובה. זו שאלה שמנקרת במוחי כבר זמן רב", הוא אומר.
