מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו של הח"כים ציון פיניאן (הליכוד), דוד אזולאי (ש"ס) וקבוצת ח"כים. ח"כ פיניאן אמר "ההצעה מהווה מזור כלכלי למאות רבות של אזרחים. מאתמול הפכתי שק חבטות של החוק למרות הצהרתי, עם הגשת החוק, שאתרום את הכסף לארגוני נכים וצדקה". פיניאן ציין את החלטת ועדת האתיקה של הכנסת לאפשר לו לקדם את הצעת החוק על אף הטענות לניגוד עניינים בשל כך שלקה במחלה בעצמו". חוק פיצוי לנפגעי פוליו, קובע את זכאותם של חולים שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים, לפיצוי חד-פעמי ולקצבה חודשית, המשולמים למי שנגרמה לו נכות בשל אותה מחלה. הצעת החוק שאושרה סופי, באה להחיל את החוק גם על מי שטופלו ונותחו בישראל בשל מחלת שיתוק ילדים עד לשנת 1970, אף אם לקו במחלה מחוץ לישראל, ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל גם כלפי חולים אלו. יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ חיים כץ (הליכוד), הציג את ההצעה, שהוכנה בוועדה ואמר כי "הטיפולים הרפואיים שניתנו לחולי הפוליו בישראל עד סוף שנות ה-60, תאמו את הידע הרפואי שהיה קיים בישראל ובעולם באותם ימים, אולם בדיעבד התברר כי חלקם היו שגויים ואף גרמו נזק, סבל רב ונכות לחולי הפוליו. מאחר ובחלק גדול מהמקרים קשה להבחין בין הנכות שגרמו הניתוחים ובין הנכות שגרמה המחלה, מוצע לפצות את חולי הפוליו על הנכות שנגרמה להם בשל אותה מחלה, לרבות בשל הניתוחים שעברו בשלה". לדברי כץ, "מוצע להחיל את החוק רק על חולים שעברו ניתוחים בישראל ולא על חולים שעברו טיפולים אחרים כגון בידוד, ניוח, גיבוסים ועוד. בוועדה צוין כי הרוב המכריע של חולי הפוליו שטופלו בארץ באותם שנים עברו ניתוחים. כמו כן נמסר לוועדה כי הניתוחים גרמו לנזקים ארוכי טווח לחולים וזאת לעומת הטיפולים אשר גרמו בשעתם לסבל ולכאבים לחולים, אך ככלל לא גרמו לנזקים לטווח הרחוק. במישור הראייתי, כיום כמעט ובלתי אפשרי להוכיח קבלת טיפולים כגון פיזיותרפיה או בידוד, לפני למעלה מארבעים שנה וזאת לעומת ניתוחים אשר ניתן להוכיחם גם כיום, בין היתר, משום שהם הותירו צלקות בגוף האדם". כץ ציין כי "הצעת החוק אינה גורעת מההלכה שקבע בית המשפט העליון בבג"צ שמואל גרויצמן נ' המוסד לביטוח לאומי, לעניין תחולת החוק על חולים שלקו במחלת שיתוק ילדים בארץ ישראל לפני קום המדינה".
