האקדמיה ללשון העברית, יוצאת למאבק נגד השימוש ההולך וגובר בשפה האנגלית במוסדות להשכלה גבוהה וקוראת לסטודנטים לעמוד על זכותם לדבר וללמוד בעברית בכל החוגים והשיעורים. על פי הערכות, מדובר בעשרות קורסים לפחות. באחרונה אף נועדו נציגי האקדמיה ללשון, ובראשם הנשיא פרופ' משה בר-אשר, עם שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), גדעון סער, בדרישה שיפעל בעניין. הנציגים קראו לשר לבטל את האיסור על הגשת עבודות בעברית בטענה כי "לא ייתכן שבמדינת ישראל יהיו גזרות על העברית כבימים אפלים בתולדותינו". רוּבִיק רוזנטל , לשונאי וסופר ישראלי, אומר לערוץ 7, כי ההתנתקות מהשפה העברית היא אות מבשר רעות, "זה חושף משהו הרבה יותר עמוק, שבעצם עולם האקדמיה לא לקח חלק בתחיית השפה העברית. כיום גם הכתיבה וגם חלקים מהלימוד נעשים באנגלית, וגם כשמשתמשים בשפה העברית לא משתמשים בעברית עשירה". רוזנטל טוען שעולם האקדמיה נמשך למקומות מאוד בעיתיים, כלשונו. "אנשי האקדמיה טוענים, שפרסומים בעברית, לא מקנים להם מוניטין בעולם. אבל זו תשובה חלקית, ואין ספק ששפת ההוראה והמחקר חייבת להיות עברית. העולם האקדמי הוא סוג של סמן דרך תרבותי, ואם עולם האקדמיה ימשיך להשתמש בשפה האנגלית, הוא יאבד את יכולתו להשפיע על התרבות בישראל". לדבריו, צומח היום דור שלם של תלמידים, שאינו מכיר מושגים בסיסים בעברית, "יש היום שינויים בשפה בייחוד באינטרנט. אנשים אמנם כותבים הרבה, אבל יש דורות חדשים שאינם מכירים את העברית הקלאסית ובוודאי לא כשמדובר בטקסטים יהודיים. אני לדוגמא מלמד לשון, בבית צבי, ולאחרונה זרקתי להם את הביטוי, "מצוות אנשים מלומדה", אף אחד לא הכיר את המושג הזה, זה מטריד אותי".
