טור על זוגיות ומשפחה במדור נשים עם מנחת הנישואין שרית יורב. מדי שבוע נעלה שאלה בנושאי זוגיות, נישואין, משפחה ועוד. שאלה: אני ובעלי נשואים כבר כעשרים שנה, רוב הזמן - באושר. מדי פעם יש בינינו קצת חילוקי דעות אבל בדר"כ אנו מצליחים לדבר על כך בצורה מכבדת ומכובדת. לפעמים חילוקי הדעות מתפתחים למריבות ולחילוקי לבבות. אם בעלי לא מסכים איתי, למשל, שבריא מאוד לא לאכול אחרי השעה שבע בערב, אני לוקחת את זה אישי. מה הוא חושב, שאני ממציאה את הכללים הללו? הרי זה הוכח במחקרים מדעיים! מה, הוא לא סומך עלי ועל שיקול דעתי? אחרי שהדבר מתפתח לריב, אנחנו קצת מתרחקים רגשית זה מזה. כיוון שמקרים כאלו קורים לנו מדי פעם אני מעוניינת למצוא דרך לחדש את החום בקשר, כאשר נקלעים למצב כזה. האם יש לך רעיון כיצד אוכל לעשות זאת? תשובה: ראשית, אני שמחה לשמוע, שב"ה אתם נשואים כבר לא מעט שנים ובאושר. חשוב לדעת שגם לזוגות שנהוג לכנות אותם "זוגות מאושרים" יש כמובן גם קשיים, קונפליקטים וחילוקי דעות בחייהם הזוגיים. אדרבה, ההבנה הזאת שאם יש ריב קטן זה לא אומר שאנחנו לא "זוג מאושר", עוזרת לנו "לנרמל" את הריב. כלומר, להכניס את הריב לפרופורציה הראויה לו - אם אנחנו לא מסכימים זה עדיין לא אומר שאנחנו לא חברים טובים, אהובים ואוהבים. אחרי שהפנמנו את הנקודה החשובה הזאת אפשר לעבור ולטפל בריב עצמו. מה קורה לנו כאשר אנו "רבים"? כל אחד מבני הזוג מתבצר בעמדתו. בהרבה מן הפעמים ההתבצרות הזו מפריעה לנו להבין אחד את השני – אנו עסוקים ב"להשמיע" במקום ב"לשמוע". גם אם הצלחנו איכשהו להבין זה את זו וזו את זה, לפעמים מתסכל אותנו שבן הזוג לא מסכים איתנו ואנו מתרגמים זאת ל"בן הזוג לא מבין אותי". באופן טבעי, בין בני זוג יש ציפיה להבנה הדדית, ציפיה שהורגלנו אליה עוד מילדותינו, "אמא תמיד הבינה מה רציתי עוד לפני שהצלחתי לבטא זאת". כאשר הציפיה הזו לא מתממשת חשים תסכול ואולי גם חוסר אהבה, "אם בן זוגי היה אוהב אותי, מזדהה עימי, הוא בוודאי היה מבין לרחשי ליבי ומחשבותי". זאת הסיבה שלאחר כל דיון סוער שכזה אתם מרגישים ריחוק רגשי מסויים. סוגיה עמוקה בפני עצמה (שאולי ניגע בה בפעמים הבאות) היא איך לנהל דו-שיח על נושא "קשה" בצורה יעילה ובאווירה כמה שיותר רגועה ומקבלת. כעת נדון במצב של אחרי הריב. זוגות מאושרים יודעים גם כאשר הם מאוד סוערים, לרכך את האווירה ובכך ליצור את הקירבה חזרה. איך מתקרבים חזרה – לאחר הריחוק שנוצר? כיצד "מרככים" אווירה טעונה? ישנן מגון דרכים לשחרור מתח שקיים בין בני זוג. לכל זוג יש את הדרך המתאימה לו, לא בהכרח שדרך שהצליחה מאוד אצל זוג אחד, תצליח גם אצל זוג אחר. לכן, את כל מה שאציע כאן יש לבחון טוב ולבחור את מה שמתאים דווקא לכם. כמובן, בין כל הדרכים חורז חוט אחד והוא: נתינת תשומת לב ואהבה. יש לזכור, בהרבה מאוד פעמים הויכוח או הריב מתחילים מדבר פעוט, כמו: למה לא הוצאת דואר היום? דרכת על הרצפה שהרגע סיימתי לשטוף (והיא עדיין רטובה), וכדו'. הכעס שמתפרץ במריבה הוא בעצם "זעקה לשינוי" על משהו אחר שחסר – תשומת לב, הערכה ואהבה. רויאם זאת גם בדוגמא שהבאת. בעלך לא מקבל את המלצתך לא לרכול לאחר השעה שבע בערב ואת חושבת שהוא לא סומך על שיקול דעתך, או במילים אחרות: לא מעריך אותך כראוי. לכן, כדי לתקן את הכעס יש להרבות בנתינת תשומת לב ואהבה: כתיבת פתק אוהב, מתנה קטנה מתחת לכרית, מילה טובה, יחס חם ואוהב שמשדר – "אני איתך" גם עכשיו, מעשה קטן של חסד עם בן הזוג, למשל: לתלות את המדף שהבטחת לה לפני שבועיים או לסרוג סוף סוף את כיפת השבת המיוחלת.. וכמובן שיחד עם כל אלו ניתן וכדאי לצרף גם הומור, הערה חביבה (לא רק בעייניך, אלא גם בעיני בן הזוג, כדי ההערה ההומוריסטית לא תתקבל אצלו כ"קטילה"), הערה שמביטה על המצב הלא-נעים בחיוך ובקריצה, ואומרת: ישנן צרות גדולות יותר, זה עוד לא סוף העולם וגם לא סוף האהבה. וחבל בשביל דבר כל-כך פעוט, לקלקל את היחס הטוב שיש בינינו בדרך-כלל. להאמין בזוגיות, בטוב שבזוגיות שלכם. לדעת שיש לכם עם מה לצעוד הלאה, שבניתם ועוד תמשיכו לבנות, באושר ובשמחה, לאורך ימים ושנים! שרית יורב - מנחת נישואין, מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים sarityorav@gmail.com
