הגננת של אלעד פוגל הי"ד מאיתמר שנרצח עם הוריו ושניים מאחיו לפני שנה. השיר הקורא באזכרה שהתקיימה השבוע בנווה צוף. דודי ירד לגנו ללקט שושנים ומתוך גני ליקט שושן מתוק ומאיר פנים מפיץ ריח ניחוח לכל הסובבים לגדולים ולקטנים משנכנס אדר מרבין בשמחה נכנסים לארמון ולובשים תחפושת ומסיכה הוא היה מלך עם שרביט וכתר בכל יום ישב, על כיסא מזהב. התפלל לה' שייבנה בית המקדש, ושהמשיח יבוא בקרוב ממש. מידי פעם ניגש אלי להתרפק ולחבק, והרכין ראשו, כמו פרח את כותרתו. ובחצר- מי יכירהו? הוא מפקד והוא שוטר, הוא אריה והוא נמר. אך הוא לא לבד בממלכה, יש לו חברים לכל מערכה. וכשמתחשק לו פתאום לשיר, סוחף את חבריו בקול אדיר. לוקחים מגרפה, את ומקלות ושרים כולם בקולי קולות: "כי הרבת טובות אלי, טובות אלי כי הגדלת חסדיך עלי, חסדך עלי מה אשיב לך, והכל שלך" לך השושן! ולי השיר נשאר.
