יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין נשא היום (א') דברים בטקס הממלכתי לציון יום שחרור אילת (אום רשרש). בדבריו הזכיר יו"ר הכנסת את שירותו כקמ"ן אזור אילת בסוף שנות החמישים ואמר, "הגעתי לאילת כארבע שנים אחרי הפיגוע הנורא במעלה עקרבים מעט לפני שאילת הוכרזה לעיר". "המאמץ לבנות את אילת מאז ועד היום היה קשה אבל משתלם. היום, כאשר אילת היא עיר ואם בישראל עורק חיוני ומרכזי מאין כמוהו לקשרינו המתפתחים עם המזרח הרחוק, אפריקה ואפילו אוסטרליה. אנחנו מוכרחים להודות, שדוד בן גוריון היה בעל חזון מרחיק לכת, כאשר נאבק למען שחרורה של אילת", הוסיף ריבלין. ריבלין ציין, כי "אני זוכר את הויכוח על הצורך בכיבוש אילת. היום כבר אין צורך להצדיק את קיומה של אילת אבל מוטלת עלינו חובת ההוכחה. גם היום אילת מתמודדת עם קשיים לא מבוטלים: ביטחוניים, כלכליים, חברתיים ואחרים. ארגוני הטרור לא מוותרים. רק לפני מספר חודשים באמצע חופשת הקיץ פיגוע טרור אכזרי בכביש באר שבע אילת, הותיר אותנו המומים וכואבים". יו"ר הכנסת הוסיף, כי "הקשיים היומיומיים של תושבי אילת, ההתמודדות עם הגלים של מבקשי העבודה ראויים להיזכר ביום הזה. אילו היה מדובר בפליטים הנסים על נפשם, היינו מחויבים מוסרית לפתוח את שערי מדינת ישראל ולדאוג לצרכיהם הבסיסיים. אבל המסתננים הבאים היום לאילת אינם פליטים במובן הפשוט של המילה. חלק ניכר מהם אינו נס על נפשו אלא מעוניין לשפר את מצבו הכלכלי. על ממשלת ישראל לקבל הכרעה ולקבוע מדיניות בעניין זה". לדבריו, "אסור להתייחס לאילת כאילו היא החצר האחורית של מדינת ישראל. לא ניתן להסיר את העין ולהתעלם מבעיותיה. לא ניתן להתכחש לצרכיה. אי אפשר להשאיר לאילתים לטפל באילת, ולבוא לבקר בה מדי פעם לנפוש ולבלות תוך התעלמות מצרכיה היומיומיים. אי אפשר לחגוג את יום אילת בלי להתחייב לה בלבנו ובמעשינו". בסיום דבריו אמר יו"ר הכנסת, כי "אילת היא בלבנו ואנו נכונים להיאבק על מיצובה במרכז ההוויה הישראלית לא כסרח עודף, אלא כערך מוסף. עלינו לתרגם את החיבה הספונטאנית לאילת, לתשתיות מתקדמות לעורקי תחבורה חדשים, למקורות תעסוקה, לחיי תרבות וחינוך. אילת איננה רק פנינה תיירותית; היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל ועלינו להיות מחויבים לטיפוחה ושגשוגה".
