בבית ספר שדה עפרה נערכים בימים אלה לאירוע ההנצחה הראשון, עשרות שנים אחרי מותו, של סא"ל צביקה עופר שנפל בקרב עם מחבלים במהלך מרדף בואדי קלט. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם רועי סימון, מנהל בית הספר המספר על הצפוי באירוע ועל דמותו של סא"ל עופר, זוכה עיטור הגבורה. בדבריו מדגיש סימון את ייחודו של סא"ל עופר בבחירתו בשירות שדה על אף שכבר התמנה לתפקידי מטה במינהל האזרחי כמושל שכם ולאחר מכן מושל חברון. עופר חש צורך לשוב לפעילות השטח והתמנה למפקד סיירת חרוב, "סיירת שרכשה מיומנות רבה בתא השטח של פיקוד מרכז והייתה מאוד דומיננטית בהתחקות אחר פעילות המרדפים, ולא פלא ששם מצא את מותו בראש הכוח". באירוע ההצדעה וההנצחה לעופר, שעל שמו נקרא מחנה עופר הסמוך לרמאללה, צפויים להשתתף תלמידי בית ספר, טיילים, בני משפחתו של עופר, ואף לוחמים שהכירו את עופר מימי שירותם עמו. אלו אמנם לא יעברו במסלול הקשה בו בוצעו המרדפים, אך מנקודת תצפית על השטח יספרו את סיפורי הקרבות ההם. בין השאר יגיע לאירוע גם הטייס שחילץ את הכוח עליו פיקד עופר. סימון מספר על חילוץ נועז בשעת דימדומים במתווה שטח נשלט ומצוקי, חילוץ שהצריך אומץ לב רב מצידם של הטייסים שחשו שליחים לביצוע משימת ההצלה של חיילי החי"ר שלמטה, ובכך גילו מופת לערכי דבקות במשימה. כאמור, האירוע יהיה אירוע ראשון מסוגו בשטח ואדי קלט וסימון מסביר שהסיבה לכך היא היות השטח בלתי נגיש מחד, אך מאידך גם חוסר העניין של לוחמי הימים ההם בפרסום וכותרות. "אחת הבעיות", הוא אומר בחיוך, "היא הצניעות שלהם...". על עופר נכתב באתר 'ויקיפדיה': עופר נולד בפתח תקווה למשפחת יבקובסקי, ממייסדי כפר אז"ר. הוא למד בבית הספר החקלאי בנהלל, ובנעוריו היה פעיל בגדנ"ע. בתקופת מלחמת העצמאות, הצטרף לשורות הפלמ"ח ונלחם עם הגדוד השלישי של חטיבת יפתח בחזית המרכז והדרום והשתתף במבצע דני ובמבצע יואב. בתקופת ההפוגה השנייה, הוכשר בקורס מפקדי כיתות והיה סגן מפקד מחלקה בחטיבה 11". "בשנת 1952 חזר לשרת בצה"ל כקצין והופקד על הקמת יחידה לביצוע מארבים לפדאיון. לאחר מכן הוצב בחטיבת הצנחנים והשתתף בלחימה במעבר המיתלה. לאחר שעבר קורס מפקדי פלוגות, הוצב בחטיבת גולני והיה קצין המודיעין של החטיבה בדרגת סרן. בהנחיית מפקד החטיבה, מרדכי גור, הקים את הסיירת החטיבתית, בראשה יצא בשנת 1962 לפעולת תגמול שבוצעה בנוקייב. על פיקוד הכוח תחת אש כבדה ודבקות במשימה זכה לציון לשבח מהרמטכ"ל, שלימים הומר בעיטור הגבורה. בעיטור נכתב כי "גילה גבורה עילאית בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש בפעילות מבצעית" וכי: "בליל י'-י"א באדר ב' תשכ"ב (16-17 מארס 1962), בפשיטה על נוקייב, בגדה המזרחית של הכינרת, למרות האש הכבדה אשר נפתחה על יחידתו לפני הגיעה אל היעד, הסתער הכוח על מוצב, כשרס"ן צבי עופר רץ קדימה להחליף מפקדים שנפצעו. אישית נלחם בראש כוחותיו לטיהור המוצב, כשהוא יורה בכלי נשק שונים, זרק רימונים ומושך כוחותיו אחריו". לאחר מכן היה עופר מפקד פלוגה בגייסות השריון. במלחמת ששת הימים, היה עופר מפקד כוח בחטיבת ירושלים והיה ממשחררי חברון ובית לחם. תקופה קצרה שימש מושל צבאי ראשון בחברון ולאחר המלחמה התמנה באוגוסט 1967 למושל הצבאי של שכם. באוקטובר 1968 הועבר לבקשתו לתפקיד מבצעי. ב-20 בדצמבר 1968 השתתף במרדף אחר חוליית מחבלי אל פתח. באזור ואדי קלט נפגע קשות מירי ובבית החולים מת מפצעיו.
