לקראת יום העגונה הבינלאומי שיצויין מחר (רביעי), קיים ארגון 'מבוי סתום' - למען מסורבות גט, פסטיבל סרטים בנושא נשים ודת. בפסטיבל נערכו מספר פאנלים שעסקו בנושאים שונים הקשורים לנשים בחברה הדתית. אחד הפאנלים עסק בהשמעת קולה של האישה החרדית ודן בשאלה האם הנשים החרדיות אכן יכולות לשנות את המציאות החרדית והאם הם בכלל רוצות בכך. ד"ר צביה גרינפלד שכיהנה בעבר כחברת כנסת מטעם מרצ אמרה, "הנשים החרדיות נמצאות בתנאי דיכוי והם משתפות פעולה עם הדיכוי הזה והפכו לחסידות שלו. דוגמא לכך ראינו בעניין האוטובוסים". "אני חושבת שהחרדית הממוצעת די מתאימה למושגים שיש לרוב האנשים, ועולה בקנה אחד עם הדימוי הרווח. האישה החרדית לא מעזה לאתגר את החברה החרדית ולהציע מציאות אחרת. לצערי רוב הנשים החרדיות מתקשות לעשות צעד משמעותי בעניין. גם אם החברה החרדית עוברת מודרניזציה מסוימת היא עדיין צריכה לקבל הרבה עזרה מבחוץ ולא צריך לפחד מהנזיפות. כשמצופה מאישה חרדית להביא לעולם כל כך הרבה ילדים, אפשרות הבחירה שלה שואפת לאפס, וככה אי אפשר יהיה לשנות שום דבר". מנכ"לית עמותת מאיר פנים וחסידת גור, רחלי איבנבוים, אמרה "אם אישה היא משכילה ונאורה זה לא פוגע בהיותה אישה חרדית, זה לא או או אל גם וגם. כמובן שלשם כך האישה החרדית נאלצת לשלם מחיר אבל המחיר הוא ראלי ולא בלתי הגיוני ובסופו של דבר החברה החרדית יודעת לקבל נשים כאלה". "המבחן הוא של החברה החילונית שצריכה ללמוד לקבל את הנשים החרדיות. נשים חרדיות משכילות, עדיין מתקשות למצוא עבודה. החברה החילונית צריכה להוכיח לחרדים, שהיה שווה לעזוב את בית המדרש ולהשקיע בלימודים אקדמיים ולספוג את כל הביקורת מהחברה, על ידי כך שתשכיל לשלב אותם בשוק העבודה. צריך גם לזכור שמילת המפתח היא בחירה – לרוב הנשים החרדיות אין בחירה היום משום שאין בידיהן מידע על האלטרנטיבות המוצעות להם 'בעולם שבחוץ' – מחוץ לחברה החרדית. החברה החרדית דואגת למדר כל השפעה של העולם שבחוץ כדי לשמר את הסטטוס-קוו ויש לסייע לנשים החרדיות הפוחדות מכל מה שזר ולא מוכר להן". העיתונאית החרדית טלי פרקש אמרה כי גם החברה החרדית היא חברה מורכבת וצריך להיזהר מהכללות וסטריאוטיפים, "כמו שלא חושבים שחילוני אחד מייצג את כל החברה החילונית, כך גם חרדי בודד אינו מייצג את כלל החברה החרדית".
