בעל מסעדת סושי-בר "אצה", רונן פחימה, סיפר לערוץ 7 על הפגיעה בעסקים בעקבות המצב הביטחוני והירי הכבד על העיר אשדוד, "זה שבוע קשה מאוד שכמעט אנשים לא יוצאים מהבתים". "ביום רגיל יושבים ומסתובבים כאן מאות בני אדם והתפוסה מלאה בכל בתי הקפה והמסעדות", מספר פחימה, "עכשיו הקטנוע של השליחויות עובד שעות נוספות והכתובות הם לא של בתים אלא של מקלטים". פחימה פונה לראש הממשלה בבקשה לעשות הכול על מנת שהעסקים באשדוד לא יפגעו, "אני מקווה שהממשלה תפצה את כל בעלי העסקים, נכון לשעה זו אף אחד לא מדבר על זה ולא עוזר לנו כמו שצריך". גם רז שמואלי מאשדוד סיפרה לערוץ 7 על המציאות עימה היא והשכנים שלה מתמודדים, "מאז עופרת יצוקה אנחנו, האשדודים, חוטפים על הראש מידי כמה חודשים. הריטואל קבוע: האזעקה מהדהדת, הילדים קופצים בבית, חלקם היסטריים, חלקם מאופקים יותר, שריקת כיפת הברזל, הדי פיצוצים, וחזרה לשגרה". "הפעם דומה שהסיפור שונה: מחד קצב השיגורים שילש עצמו (מספר הטילים שנפלו ביומיים האחרונים באשדוד עברו את מספר הטילים שנפלו כאן בכל מבצע עופרת יצוקה), מצד שני, כיפת המרזל מספקת מענה מושלם: לפי שעה בסבב הנוכחי אין נפגעים באשדוד. לא בנפש, גם לא ברכוש". "מה שאומר שמה שנשאר זו ההיסטריה. ההיסטריה הכל כך מוכרת של ריצה מטורפת למרחבים המוגנים, של ילדים מפוחדים, של משפחות מבוהלות שלא יודעות מה תלד השעה הבאה. בליל שבת האחרונה, בעיצומה של הסעודה, כשילדיי הקטנים קיפצו סביב שירת 'כי הרבית טובות עלי', נשמעה האזעקה האימתנית. אחריה הגיעו כמה נוספות. לא נעים". "אבל הטבע עושה את שלו. ההגנה שמספקת כיפת הברזל לצד תדירות האזעקות הצליחה להכניס אותנו למין אדישות קלה. פתאום הפסיקו שכני לרוץ כאחוזי אמוק באזעקות לעבר החדרים הממוגנים, פתאום ניתן לצפות בחלקם בחלונות כשהם מנסים לתפוס זווית טובה יותר משיגורי כיפת הברזל". "אני חוששת להמר שהשלב הבא הוא השאננות. אסור שזה יקרה. זה אפילו מסוכן. אבל פייר? כבר התרגלנו למצב הזה. לתשומת לב בנימין נתניהו".
