לפני כעשור שב ופרץ וויכוח על הדרך הנכונה להורות את התנ"ך. הגישה המסורתית גרסה כי יש ללמד את התנ"ך בליווי פרשנות חז"ל, ולא כפשוטו במנותק מהם. מול אותה אסכולה קמו אחרים, ביניהם גם רבנים, שטענו כי גם אנחנו "הקטנים" היום מסוגלים לפרש את התנ"ך, כי התנ"ך ניתן לבני אדם, נכתב בעברית ולכן ניתן ויש לאפשר לתלמידים להבין את התנ"ך מעיניהם, להציג את הדמויות בתנ"ך כבני אדם שלעתים טעו וחטאו ולא כמלאכי עליון. הוויכוח הפך סוער בשל החשש שמא לימוד התנ"ך ללא המפרשים יביא לזילות היחס כלפי דמויות תנ"כיות נערצות (דוד ומעשה בת שבע, אברהם ושרה וגירושה של הגר ועוד ועוד) כמו גם לתובנה שחז"ל סטו – חלילה - ממה שבעצם אמרה תורה (עין תחת עין במובן של ממון, וכיוצא באלה). רבים ראו בויכוח כסמל המתאר יפה את המאבק בין הציונות הדתית השמרנית לזו הליבראלית, עימות הבא לידי ביטוי במאבק של הציונות הדתית בהשפעת החרד"ל על החינוך הדתי. נכון להיום, בחינוך הדתי משתדלים לתת לשתי האסכולות לדור בכפיפה אחת, כאשר בסופו של יום כל מורה מלמד על פי הדרך הנראית לו. בימים אלה נחשף במה שיהיה מי שיוכל לתארו כצוואה רוחנית מכתב שכתב בשנת 1970 הרב שאול ישראלי זצ"ל, ממנהיגי הציונות הדתית בסוף המאה ה – 20, חתן פרס ישראל וראש ישיבת מרכז הרב, ובו התייחסות לשאלה המסעירה הזו, כיצד יש ללמוד תנ"ך. המכתב נחשף ע"י הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל, בעקבות שיחה אקראית שניהל עם בכיר לשעבר בחמ"ד. המכתב התפרסם השבוע לראשונה בכתב העת "שמעתין" להוראת מקצועות הקודש בחינוך הדתי. כתב העת היוצא לאור אחת לארבעה חודשים ע"י מכללת "אורות ישראל". במכתבו יוצא הרב ישראלי זצ"ל באופן נחרץ נגד הגישה הליבראלית המציעה ללמד תנ"ך בגובה העיניים או ללא מפרשים, ובכך נחשפת לראשונה עמדתו של אחד הרבנים הגדולים שקמו לציונות הדתית בעניין זה. הרב ישראלי טוען: "בלי העמקה מתאימה וליווי מתמיד של הכתובים בדברי חז"ל, יקבל התלמיד מושגים מסולפים על אבותינו הקדושים ועל מאורעות חייהם. הוא (התלמיד) יתייחס ללא ספק בביקורתיות, לדוגמא, ליחס של שרה אמנו להגר ולישמעאל, הוא יראה באור שלילי את השתלשלות העניינים בברכת יצחק את יעקב, וכיו"ב..." חושף המכתב, הרב פרופ' גוטל, מציין בהקשר זה כי "לאמירות אלה, כאשר הן יוצאות מקולמוסה של אישיות תורנית וחינוכית בכירה ביותר בעולמה של ציונות הדתית, ראוי ללא ספק להעניק משקל רב ביותר. זאת ועוד, בהינתן שהמכתב הופנה בשעתו לוועדה שגיבשה את תוכנית הלימודים בתנ"ך, נכון שתכניו והמדיניות ההוראתית הנובעת ממנו, ישובו ויעמדו נגד עיניהם של המופקדים על המערכת גם כיום". המכתב של הרב ישראלי
