מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק בתי קברות צבאיים, שהגישה הממשלה. התיקון בא לעגן בחוק את הזכאות של אנשי כוחות הביטחון (שירות הביטחון הכללי, המוסד, משטרת ישראל, ועוד), להיקבר בבית קברות צבאי, כמו כן הוא מבקש לקבוע באילו נסיבות תישלל מחייל או מאיש כוחות הביטחון זכאות זו, כאשר נעדר משירות או כאשר נפטר בנסיבות המטילות דופי על התנהגותו. בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "חוק בתי קברות צבאיים, התש"י-1950, קובע בסעיף 4 את זכאותו של חייל שנפטר להיקבר בבית קברות צבאי, אלא אם כן בחר קרובו להביאו לקבורה בבית קברות אזרחי. למעשה זהו הכבוד האחרון שהמדינה חולקת למי ששירת בשירות צבאי והלך לעולמו במסגרת שירות זה. עיקר התיקון המוצע הוא לעגן זכאות דומה בחוק גם ביחס לקבורתם של חללי כוחות הביטחון - עובדי שירות הביטחון הכללי, עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שוטרים, סוהרים שנפלו בעת פעילותם ועקב פעילותם וכן שוחרים, מועמדים לשירות ביטחון שנפגעו בקורסים לפני גיוס וחניכים כל זאת בעקבות המלצות שניתנו בשנת 2011 לאחר דיונים ארוכים במועצה הציבורית המייעצת שהתבקשה לנושא. בהתאם להמלצות המועצה הציבורית המייעצת מוצע גם לקבוע נסיבות שבהן תישלל זכאות של חייל או של מי מהזכאים האחרים להיקבר בבית קברות צבאי. תיקון נוסף הוא שינוי המונח "הממונה" למונח "הרשות המוסמכת". כאמור, הזכאות להיקבר בבית קברות צבאי נובעת מהכבוד שהמדינה רוצה לחלוק למי ששירת למענה והלך לעולמו במסגרת השירות עם זאת קיימות נסיבות שבהן יש מקום לשלול את זכאותו של חייל, של איש כוחות הביטחון או של הזכאים הנוספים להיקבר בבית קברות צבאי לפיכך, מוצע לקבוע כי מי שנפטר בעת שנעדר משירותו תקופה רצופה של 21 ימים רצופים לפחות בלא היתר או הצדק סביר, לא יהיה זכאי להיקבר בבית קברות צבאי וכך גם מי הרשות המוסמכת קבעה, לאחר שעיינה בחוות דעת שנתן הגוף שאליו השתייך הנפטר, כי נפטר בנסיבות המטילות דופי על התנהגותו והמצדיקות שלילת זכאותו לקבורה בבית קברות צבאי לגבי האחרון, הכוונה היא למקרים קיצוניים, למשל כאשר חייל התאבד לאחר שרצח אחרים". 14 ח"כים תמכו בהצעה, שעברה ללא מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת, שתכריע איזו ועדה תדון בה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
