בכינוס של מכון משפט לעם בשדרות תקף אתמול (רביעי) בחריפות עורך דין ציון אמיר את ההרשעה במערכת המשפט. "התרחקנו מאוד מאותה חזקת החפות העומדת לימין כל אזרח. המצב היום הוא שמהרגע שהמשטרה החליטה להגיש כתב אישום ישנה מעין חזקת אישום הפוכה". לדבריו, למעלה מ85% מכתבי האישום מסתיימים בהרשעה, ויש שופטים שאצלם האחוזים גבוהים עוד יותר. האם השופט אכן השתכנע שישנה אשמה, כפי שהחוק מגדיר- "למעלה מספק סביר"?, שאל אמיר וסירב להתייחס לשאלת המשתתפים על אופי ההרכב שהרשיע את משה קצב. הרב אריאל בראלי, ראש מכון משפט לעם, אשר ישב בפאנל הציג בפני הציבור את הבסיס לדין הפלילי במדינת ישראל שמקורו בתורה. "למרות שהמדינה אינה דנה לפי העונשים הכתובים בתורה יש לכך תוקף מצד כלל הלכתי הנקרא 'משפט המלך'. כלל זה מאפשר לחרוג מדיני המשפט הרגיל ולהסתמך על הודאה של הנאשם", אמר. החידוש המרכזי של הרב בראלי הייתה שגם למשפט המלך יש גבולות ואין הוא יכול להרשיע רק על פי התרשמות והחלטת הלב של השופט. לכן כאשר ישנו מצב של מילה מול מילה אין השופט יכול להגיע למסקנה של הרשעה. המנחה עורך דין גל טייב מהסנגוריה הציבורית ניסה להסביר מדוע הסקרים בשנים האחרונות מצביעים על ירידה באימון הציבור במערכת המשפט. לדעתו, המשפט הפלילי אינו צפוי ויכולות להיות תמורות המשנות את התיק מהקצה אל הקצה בהתאם לתפיסת השופט. כאשר נשאל הרב בראלי על ידי עו"ד ציון אמיר אם כן מה הפתרון לעבירות שמעצם טבען נעשות בהסתר וללא עדים? ענה הרב בראלי שיש להפריד בין אשמה לבין ענישה. תתכן ענישה מסוימת גם אם לא הוכחה אשמה ואז יש לסמוך על התרשמות השופט. במצב זה אין פגיעה ממשית בשמו של החשוד אבל ישנה ענישה מסוימת. הערב הסתיים בהכרזה משותפת של משתתפי הפאנל, כי התרופה לכל המאבקים המשפטיים היא חינוך המוביל לישרות ואהבת ישראל.
