במכון יד בן צבי הוקם מאגר אינטרנטי חדש ובו מסמכים השופכים אור על פרק לא ידוע בהיסטוריה של העם היהודי, פרק גורלה של יהדות צפון אפריקה במהלך ימי מלחמת העולם השנייה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר חיים סעדון, מנהל מאגר המידע ודיקן הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. בראשית דבריו מציין ד"ר סעדון כי בחמש השנים האחרונות קיימת התעוררות בהתעניינות הציבורית סביב האירועים שפקדו את יהדות צפון אפריקה בימי המלחמה, וזאת בשל שני טעמים – גילם של יהודי הקהילות המבקשים להעיד מתוך תחושה שאם לא יעשו זאת כעת לא ניתן יהיה לעשות זאת בעתיד, וההחלטה של משרד האוצר לפצות את מי שחווה את מוראות השואה וזאת על פי שורת כללים בהם בין השאר עדויות. כדי להשיג עדויות אלה גוברת ההתעניינות של רבים מיוצאי הקהילות המדוברות בהיסטוריה ובאירועים שאכן פקדו אותן. עוד מספר ד"ר סעדון כי הארכיונים הצרפתיים ובהם המסמכים הנוגעים לתקופת המלחמה היו סגורים וכעת נפתחו וניתן להגיע למסמכים, כפי שאכן אירע ורבים מהם מועלים לאתר המדובר. אנשי האתר, מספר סעדון, מסייעים על פי המתבקש גם לגולשים המבקשים להרחיב ולקבל מידע הנוגע להם באופן אישי ולא רק עוסק בקהילות כולן. באשר להיות הארכיונים נעולים בצרפת מסביר סעדון כי מאחורי נעילתם עמדה הבושה הצרפתית משיתוף הפעולה של שלטון וישי עם הנאצים והחשש שאישים מרכזיים יצטרכו לתת את הדין על מעורבותם בתקופה אפלה זו בהיסטוריה הצרפתית. כעת, לאחר שנפטרו רבים מהאישים המדוברים קל היה יותר לקבל את ההחלטה לפתוח את הארכיונים. באתר החדש מופיע לצד סיפור המלחמה גם מידע על כינוסים העוסקים בתחום, דרכים לקבלת מלגות מחקר בנושא ועוד. "לראשונה אנחנו פונים לציבור ונותנים מידע שמאפשר תמונה מדויקת ככל שניתן", אומר סעדון ומציין כי באתר 1145 מסמכים כשכל אחד מהם כולל כמה עמודים, כך שהמשמעות היא כעשרת אלפים עמודי מסמכים ובהם עדויות על התקופה ההיא. על גורלם של יהודי צפון אפריקה מספר ומזכיר ד"ר סעדון את גזירות וישי שביטלו את האזרחות הצרפתית לכל היהודית, ההדרה ממקצועות בהם באים במגע עם האוכלוסייה הצרפתית, סילוקם של יהודים ממערכות החינוך הצרפתיות. במרוקו הוחזרו היהודים להתגורר ברובע היהודי, ה'מאלא' ונערך מפקד כדי להתחיל באקט של החרמת רכושם. בלוב הכיבוש היה צרפתי ולכן גם הגזירות שונות, אם כי רבות מהן שהופיעו במניפסט של הגזע האיטלקי שפורסם בשנת 38' היו דומות לחוקי נירנברג. עוד הוא מזכיר את מחנות העבודה והמעצר שהיו ליהודי צפון אפריקה מעבר למחנה הידוע בלוב, מחנה ג'אדו, וטוניסיה. "כיום ידוע שהיו מחנות גם ליהודי מרוקו ואלג'יריה". עובדה זו מתברר בעקבות המחקר שבוצע לקראת הקמת האתר. ומדוע שתקו יהודי צפון אפריקה ולא סיפרו את סיפורם? ד"ר סעדון חקר גם את הסוגיה הזו והעלה כי בשנותיה הראשונות של המדינה עסקו יהודי צפון אפריקה בקליטה ובמאבק על מקומם בחברה הישראלית וכשהגיע משפט אייכמן והתוודעו למה שהתרחש באירופה העדיפו שלא להעלות את סיפורם שלהם שכם לא חוו חוויות קשות ברמה שהתברר מארצות אירופה. עוד הוא מספר כי בשנות השישים לא עסקו בסוגיית חיי היומיום תחת המשטר הנאצי אלא רק בסוגיית ההשמדה. השינוי שמביא להתעסקות ולדיון סביב חיי היומיום מביא רבים לחשוף את סיפורם. דוגמא לכך הוא מביא את יומנו האישי של יהודי תושב טוניסיה שסיפר מדי יום על אורח חייו תחת הכיבוש הנאצי, יומן שגם הוא מופיע באתר המדובר.
