כשירות לקראת חג הפסח אנחנו מביאים בפניכם את שורות המחץ שנאמרות בימים אלה בכל בית (טוב, כמעט בכל בית), ולמרות הכול ד"ר יצחק קדמן והמועצה שלו לא תרדוף אתכם ואיש לא ישלח אליכם עוזרת סוציאלית לבדוק מה באמת מתרחש אצלכם בבית: "לא. אין אוכל בבית. תחפשו משהו בחוץ". "תנער את אחותך לפני שהיא נכנסת לחדר". "די כבר עם הספרים. תפסיק לקרוא ותגיע לכאן. יש לך עבודה". "זה ניקיון זה? אם אני מוצאת כאן פרור אחד את מתחילה הכול מחדש". "כן, כן. אתם יכולים ללכת לשחק אצל השכנים. מה? עכשיו שלוש בצהרים? לא נורא. הם לא נחים עכשיו, יש להם ניקיונות על הראש, זה בסדר". "לא. אין חברים עכשיו". "שימו לב. חלוקת התפקידים מאוד פשוטה – את שוטפת רצפה ואתה מגעיל. אתה טוב בזה. הגעלת מעולה כבר בשנה שעברה". "תקשיבו לשכנים. גם הם צועקים. זה לא רק ההורים שלכם, תרגיעו". "מצאתי לך עבודה בסבלות. זה יהיה מעולה בשבילך. אתה כבר בן עשר וחצי". "שימו לב חמודים, המשימה היא כזו, הראשון שמצליח לגנוב יקבל את הפרס". "נו, תשתה את זה. זה בסך הכול יין. שתית רק שלוש כוסות עד עכשיו. עוד כוס אחת וזהו...". "שמישהו ישים עין על ירון שלא יירדם. אני לא מבין מה העייפות הזו. עדיין לא חצות. הוא כבר בן שש".
