בגיל חמש הוא נשלח מביתו בקנדהאר, הודו, ברכבת, במהלך הנסיעה הלך לאיבוד, ורק שנים לאחר מכן, כמבוגר, מצא את דרכו חזרה הביתה. כיום, לאחר שוב הבן, אמא פאטימה התראיינה לרשת CNN וסיפרה על הימים הקשים שעברה מאז שניים מבניה קפצו מרכבת ונעלמו, והיא נותרה וגידלה את שאר ילדיה בעוני וברחובות. לפני שנים קפצו שני הבנים, אז בני 5 ו-8, מרכבת נוסעת לאחר שניסו למצוא כסף בין דרגשי הרכבת. האח המבוגר שהיה מתורגל בקפיצות מעין אלו, הצליח לקפוץ מן הרכבת והמשיך ללכת. האח הצעיר יותר החליט שאין לו כוח ללכת וישב על ספסל סמוך לרכבת ונרדם. שאדו, האח הצעיר, סיפר כי כאשר התעורר הוא גילה שנשאר לבד. למרות שפחד הוא החליט להמשיך את מה שלמד מאחיו, ובמשך ימים רבים המשיך לנסות למצוא כסף בין ספסלי הרכבת לבדו, בעודו סובל מהרעב. שאדו המשיך במעשיו עד שהגיע במסעותיו לעיר הסואנת כלכותה. שם, במרחק 30 אלף ק"מ מהבית, הוא מצא את ילדי הרחוב. הוא ברח מהמבוגרים שניסו לנצלו ברחובות, ולבסוף מצא עצמו בבית יתומים ממשלתי. מבית היתומים הוא אומץ על ידי זוג אוסטרלי, ואיתם נסע לאוסטרליה. במשך שני עשורים זכר את בני משפחתו האמיתית וניסה לחפשם, עד שיום אחד, בעזרת תוכנת המפות של גוגל, ערך חישוב לגבי המרחק שעבר ברכבות, עשה זום על שם של עיירה קטנה שהזכירה לו נשכחות. בזיכרונו עלו מראות של מפל מים, אותו ניתן היה לראות במפות, ומכאן הכל היה פשוט יותר. שאדו מצא את אימו ואחיו ואחותו הקטנים. הוא גילה כי אחיו הגדול, שהלך בעקבותיו, מת במהלך אחת מהקפיצות מרכבות נוסעות לאחר שנפרדו. פאטימה הודתה לבני הזוג האוסטרלי על שהעניקו לבנה חיים אותם היא לא יכלה לתת לו, וכיום בני המשפחה המורחבת נמצאים בקשר קבוע.