אל מול ההסברה הפלשתינית נראה ששוב ושוב ההסברה הישראלית ניגפת ברחבי העולם. האמנית יונה לוי גרוסמן, תושבת עין הבשור, חקרה את הסוגיה ומצאה כי נקודה מרכזית המקשה על ישראל להתמודד עם ההסברה הפלשתינית היא היחס לסוגיית הפליטים. מחקר עצמאי שביצעה גילה את יחסו המפלה של האו"ם לסוגיה זו, יחס שלטעמה לוקה אפילו בגזענות. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עימה על המחקר ועל הסוגיה כולה. "הפריע לי בשיח הציבורי שלנו בנושא הסכסוך על ארץ ישראל הוא שהערבים מדברים בשפת העקרונות והישראלית בשפת החדשות. כך הצליחו למתג את היהודים ככובשים בארץ ישראל ומכאן מתחיל ומתגלגל השיח", היא אומרת. באשר לפרשת היחס של האו"ם לסוגיית הפליטים הפלשתינים מעלה גרוסמן לוי את שאלת קיומו של אונר"א, הארגון המיוחד שהקים האו"ם לטובת הפליטים הפלשתינים, ארגון שחוקיו שונים ומיוחדים לעומת הפליטים האחרים ברחבי העולם. זאת במקביל לארגון האחר שעוסק בכלל פליטי העולם. "קיימת אפליה בין פליטי כל העולם שבתוך כמה חודשים עד שנה פליטותם נגמרת, לבין הפליטים הנאבקים בישראל שפליטותם נשמרת", היא אומרת ומזכיר את הגדרת הפליט הפלשתיני כפי שהוגדרה בראשיתה על ידי הלורד מוין. על פי הגדרה זו פליט פלשתיני הוא כל ערבי שמקומו הטבעי הוא פלשתינה ושהה במקום בין יוני 46' לשנת 48'. המשמעות היא ששהייה של שנתיים בארץ ישראל מקנה להם ולצאצאיהם מעמד של פליטות. כיום, היא מציינת, שונתה ההגדרה ובמקום המילה ערבים נכתב אנשים, ובמקום פלשתינה ארץ ישראל נכתב פלשתין בלבד. לטעמה עובדה זו יכולה להוות בסיס לתביעה מצד יהודים ששהו בתקופה זו בארץ ישראל ונדרשו לעזוב את בתיהם לתבוע את זכויותיהם כפליטים. בתקופה האחרונה גיבשה גרוסמן לוי מצגת ומאמר המרכז נתונים סביב יחסו של האו"ם לסוגייה הפלשתינית ובאשר למועדי ההגעה של הפלשתינים לארץ ישראל. לדבריה רובם הגיעו או בעקבות ההתיישבות היהודית או כדי למגר את ההתיישבות היהודית. את החומר היא מנסה להציג בפני משרדי ממשלה על מנת להעלות טענה מול כל דובר ערבי התובע את חזרת העם היהודי לארצות מוצאו. לדבריה ניתן לדרוש מכל דובר שכזה לבחון את מוצאו ומוצאם של אנשיו ולתבוע גם מהם לעזוב את הארץ מאותן סיבות. גרוסמן לוי מציינת שמשרדו של סגן שר החוץ, ח"כ דני איילון עשה שימוש בחומר בסרטונים שהפיק, אך חשוב לייצר שיח ציבורי בסוגיה זו ולא להסתפק בשיח הדיפלומטי מדיני.
