בראיון שהעניק בכיר החמאס מוסא אבו מרזוק לכתב העיתון היהודי אמריקאי The Jewish Daily Forward הציג את משנתו באשר ליחסים עם ישראל, וכש"הותקל" בשאלות על האנטישמיות שעולה מאמנת החמאס התפתל מעט וניסה לתרץ. אבו מרזוק הקפיד להציג את ארגונו כפרגמטי ומתון, ובמרכז המידע למודיעין ולטרור, שם ניתחו את הראיון ותרגמו את עיקריו רואים בעובדה זו כמו גם בנכונות לקיימו עדות לכך שהוא נועד לשווק את החמאס בפני הציבור האמריקאי. לשם כך, מסבירים במרכז המידע, הקפיד אבו מרזוק להדגיש את הנכונות ל'הודנה', הסכם הפסקת אש ארוך טווח, עם ישראל. "אנו מתרשמים", אומרים במרכז המידע "כי ה"תחמושת העיקרית" של אבו מרזוק לביסוס דימוי המתינות והפרגמטיזם של חמאס, הינה תפיסת ה"הודנה" עם ישראל. המדובר ברעיון, שכבר הועלה ע"י חמאס מספר פעמים בעבר, לפיו תסכים חמאס להפסקת אש ממושכת עם ישראל בתמורה לנסיגת ישראל לגבולות 1967. אבו מרזוק מציג רעיון זה בפני כתב Forward, כחלופה אפשרית ואף עדיפה על פני חלופות אחרות, ובתוכן חוזה שלום בין הרשות הפלסטינית לישראל (שאבו מרזוק הבהיר, כי חמאס תדאג לעקר אותו מתוכנו אם תעלה לשלטון) או המשך המצב הנוכחי של ה"כיבוש" ופיגועי טרור (ה"התנגדות")". במרכז מדגישים כי "בו בזמן שזורות בדברי מוסא אבו מרזוק עמדות היסוד הנוקשות של חמאס הפוגעת בחזות הפרגמאטית שהיא ביקשה להציג". בהקשר זה מציינים שם כי במהלך השיחה הממושכת עם המראיין הדגיש אבו מרזוק, כי חמאס מתנגדת נחרצות להכרה בישראל ולכינון נורמליזציה ביחסים עימה; היא לא תאפשר לרשות הפלסטינית להשיג חוזה שלום המבוסס עם הכרה בישראל; היא אינה מתכוונת לזנוח את דרך ה"התנגדות" (קרי, הטרור) והיא עומדת על מימוש "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים החיים מחוץ ל"פלסטין", וקיום משאל-עם שבו הם ישותפו, כתנאי לכל הסכם, שבכל מקרה לא יכלול הכרה בישראל. ניתוח התייחסותו זו של אבו מרזוק מעלה כי "עמדות דומות לאלו שהשמיע אבו מרזוק שבים ומביעים ח'אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, ודוברים נוספים בחמאס. משמעותן גם כשהן מוצגות בצורה מרוככת, הינה, שחמאס ממשיכה בסירובה לקבל את "תנאי הרביעייה", לפיהן על חמאס להכיר בישראל ובהסכמים שנחתמו עימה ולזנוח את דרך הטרור", אומרים במרכז המידע. עוד מציינים שם כי מסקנה נוספת העולה מדברי אבו מרזוק הינה שלשיטתה של חמאס, אבו מאזן "מחושק" במגעים המדיניים שלו עם ישראל, זאת משום שבראיית חמאס כל הסכם שתשיג הרשות הפלסטינית עם ישראל, שאינו עולה בקנה אחד עם עמדותיה (בנושאים כגון הכרה בישראל וזכות השיבה), הינו בר שינוי, אם וכאשר תעלה חמאס לשלטון ותיטול לידה את הנהגת הרשות הפלסטינית. כאמור, המראיין עימת בין אבו מרזוק עם הקטעים האנטישמיים המופיעים באמנת חמאס (1988). תשובותיו של אבו מרזוק בעניין זה חשפו אמיתות יסוד, שספק אם הוא התכוון מלכתחילה לתת להם ביטוי: משצוטט בפניו חדית' (מסורת), המופיע באמנה, הקורא להרוג ביהודים, טען אבו מרזוק, כי אין המדובר בכל היהודים אלא "רק אלה שבפלסטין" (קרי, היהודים תושבי מדינת ישראל הינם ברי מיתה). כאשר נשאל אבו מרזוק על מסרים אנטישמיים מהפרוטוקולים של זקני ציון המופיעים באמנה הוא השיב, כי הציונים הם אלו שכתבו את הפרוטוקולים. משנענה ע"י המראיין, כי המדובר בזיוף, השיב אבו מרזוק, כי זוהי הפעם הראשונה שהוא שומע על כך...
