בכנס מיוחד שיתקיים מחר (שני) במכללת תל חי יציג חוקר המערות ד"ר יינון שיבטיאל את מחקרו סביב מערות המקלט של יהודי תקופת החורבן כפי שנמצאו בהר הארבל. ביומן ערוץ 7 הוא מספר על המחקר ועל מסקנותיו המפתיעות באשר לזהותם של היהודים שהסתתרו במערות הללו מפני הורדוס וגיסותיו. בראשית דבריו מציין ד"ר שיבטיאל כי מאז 2008 הוא מקיים את המחקר בסיועה של רשות הטבע והגנים. זאת לאחר שהחליט "להתלבש" על חקר מערות הארבל המושכות זה שנים תשומת לב של תיירים ומטיילים רבים. "בסקר המתקיים מזה שלוש שנים תיעדנו ובדקנו מעל חמש מאות מערות במצוק הארבל", מספר שיבטיאל, "התברר שהן מערות טבעיות ששמשו מקלטים ליהודים שחיו בישוב היהודי בהר ארבל". הוא מזכיר בדבריו את הישוב היהודי שהתגלה למרגלות הארבל ובו בית כנסת יפהפה, אם כי שמו של הישוב לא ידוע. בהקשר זה הוא מזכיר את תיאורו של יוסף בם מתתיהו על יהודי הגליל שהכשירו את המערות למגורים, חצבו בהם דרגשים ומאגרי מים שנאספו מנטיפים ומהצוק עצמו, "כך מצאו מקלט בתקופות חשוכות", אומר שיבטיאל המעריך שתקופת המגורים במערות הללו לא היו קצרות משום מאבקו המתמשק של המלך הורדוס ביהודים שהתייחסו אליו באמביבלנטיות, כ"הגר האדומי הזה" ביחס עויין לו זכה מחז"ל ומנגד ביחס מעריך אל מי שבנה את בית המקדש. התגלית המרכזית והמרעישה ביותר במחקרו של ד"ר שיבטיאל הן חמישה מקוואות טהרה שנמצאו בין 350 מערות המקלט. המבקר במקום יוכל לראות שהמבקש לטבול היה צריך לטפס על קיר סלע זקוף לאורך של כשלושה מטרים תוך סיכון חייו מחשש לנפילה לתהומות שמאחור. המשמעות המתבקשת היא שהמתגוררים במערות ראו בהיטהרות במקווה אושיית חיים, עניין נפשי של ממש, כלשונו. באשר להיות המקוואות מקוואות טהרה אומר שיבטיאל כי שלושת הפרמטרים הנדרשים נמצאו בהם: יש בהם לא פחות מארבעים סאה, כ-532 ליטרים, בחלקם המיל אינם שאובים אלא מגיעים מגשם או מעיין וקיימת אפשרות ירידה מתונה אל המים, כלומר במדרגות ולא בקפיצה. כל שלושת הכללים מופיעים בחמשת המתקנים, אבל מי רואה במקווה טהרה חלק מהצלת נפשו? הבורח חושב על מזון ומצאנו זאת, חושב על מים ומצאנו גם את זאת, אבל האם הוא חושב על מקווה טהרה? מסתבר שהם ראו בכך עניין נפשי של ממש, ומי רואה כאושיות חייו את מקווה הטהרה? משמרות הכהנים", אומר ד"ר שיבטיאל השולח אותנו לעיון בתוספתא שם נתבעים הכהנים למידה רבה של דקדקנות בטהרתם גם בימים שלאחר החורבן, כדי שיוכלו לשאת את דגל הכהונה במידה והמקדש ייבנה בשנית. את הפאזל שבנה ד"ר שיבטיאל השלימה הארכיאולוגיה כאשר בכתובות שנמצאו באשקלון, בקסריה ובמקומות נוספים צויינו מקומות המסתור שאליהם נמלטו משמרות הכהונה , ובין השאר מופיעה הקביעה שמשמר ישוע נמלט לארבל. שיבטיאל משוכנע אם כן שמשמר זה הוא שהתגורר במערות ארבל ודאג לטהרתו הקבועה ולשם כך בנה וחצב מקווי טהרה שאליהם יש להגיע גם במחיר סיכון הנפש של "עלייה בציפורניים ובזיזים כדי לטהר את גופם". עוד מוסיף שיבטיאל ומספר כי לא מן הנמנע שהדרך אל המקוואות הייתה כרוכה בטיפוס בחבלים, וראייה לדבריו הוא מביא מתיאורו של יוסף בן מתתיהו את מלחמת חיילי הורדוס בשוכני המערות הללו. בספרו הוא מתאר כיצד הורדו הלוחמים בארגזים המוחזקים בחבלי אל המערות ששם היהודים ובהגיעם ירו בהם חיצים ולפידי אש אל תוך המערות. ד"ר שיבטיאל מציין שלמחקרו חברו חבורת צעירים מתושבי השומרון שסייעו לו בחקר המערות, ולטעמו דווקא הם החוברים למשימה זו מאותה סיבה שדווקא הם הנוטלים מפות ותרמילים ויוצאים לתור ולסייר ברחבי הארץ.
