השבוע, עם כניסתם של תלמידינו לתקופת המתכונות והבגרויות, נישא ריח של בחירות באוויר המדינה. בקרוב הם יצטרכו להתחיל לגבש החלטה למי ולמה להצביע. קולות מגוונים נשמעים כבר בחלל האוויר ומנסים לשכנע אותם כל אחד בתורו ללכת אחריו. הם נהיו מקצועיים מפעם לפעם באפשרויות השכנוע שלהם, ובאסטרטגיות המכירות שלהם. כמו תמיד הם מבטיחים להם הבטחות, ובמיוחד מבטיחים שאיתם יהיה לכולם יותר טוב. רק שילכו איתם ולא עם האחר. הם מזכירים להם נקודות מהעבר. הם לוחשים להם דרך מרקעי הטלוויזיה והאינטרנט: "תראו כמה טוב היה לכם שם" ; "כמה טוב היה לכם להיות עם הצד הנכון". הם מתחילים להתבלבל. במי לבחור? למי להצביע? עם מי ללכת? למי לתת את הקול שלהם? הקיץ בפתחנו. מזג האוויר נעים ונח, וכבר אפשר להוציא את הסנדלים מהמגרות. הריח של הכנרת ונחלי הגולן, המזמינים כל כך לאחר החורף המבורך, כבר עולה באפם של ילדינו וקורא להם בחוזקה "בואו, השתכשכו בנו!". כבכל שנה, ב-1 לספטמבר נקבל את פניהם בכיתה לאחר חודשיים של כמעט ניתוק, ונגלה שוב, שפנים חדשות באו לכאן. משהו בהם השתנה, נקווה שזה רק משהו בהתנהגות, אך לפעמים השינוי עמוק ויסודי יותר ולאו דווקא לטובה. החופש הגדול עשה להם שינוי לא קטן. כבכל שנה יהיו שיוסיפו לרטון על נזקיו של החופש הגדול ופה ושם תעלנה שאלות בדבר השעבוד של המערכת הממדי"ת למערכת החינוך הכללית. ובינתיים, כשאלו הנסיבות, השטח ממשב אותנו, ההורים והמחנכים, בקולו המתחזק מידי שנה בשנה. "חשבו מחוץ לקופסה" הוא אומר לנו, "צאו מהחשיבה השבלונית" הוא מתחנן. אנחנו מתגייסים מחדש לקראת הקיץ הקרב ובא ומכוונים את הנוער לבניית מסגרות ולחיפוש עבודה יחד עם קביעת עיתים, ולו המינימאלית, לתורה. אנו יוצרים בתי מדרש של "בין הזמנים" שיש בהם אפילו לימוד גמרא בעיון ואחר כך מלווים את חלקם בחוף לבנוּן. אבל עמוק בפנים אנו בטוחים שאחרי כל המאמצים המערכתיים שלנו, השמירה הטובה ביותר היא זו של האדם על עצמו. באמת, החופש לא מקלקל אף אחד. הלוואי שיקצרו אותו אך בינתיים זה המצב. מי שמתלונן על החופש דומה לזה שמאשים את הסיגריה במחלות הריאה שלו. החופש הגדול בוחן אותנו כל שנה מחדש, הורים מחנכים ותלמידים, וכל שנה הוא מחמיר יותר במבחניו. נראה שיחד עם החומות וההגבלות שאנו מטילים על תלמידינו, שהם ודאי אמתיים ונצרכים, איננו מסוגלים להדביק את ההתפתחות הטכנולוגית המפתה ואת הנסיגה התרבותית. ובמבט אחר, השקעת המאמץ באיסורים והגבלות בלבד, משכיחה מאתנו את עיקר עבודתנו החינוכית, וגוזלת מאתנו כוחות זמינים ויקרים. בחירות. לא הנסיבות קובעות את מצבנו כבני אדם אלא הבחירות שלנו, איך שאנו מתייחסים אליהן ומה אנו עושים איתן. בין יתר ההכנות לקראת חופשת הקיץ, כדאי להעלות על נס את העבודה האישית של המחנך וההורה עם התלמיד והילד בנושא הערכים. הערכים שלנו מסייעים לנו להכריע בין חלופות. למרבה הצער, אנשים רבים פועלים בעולם ללא ששאלו את עצמם "מהם ערכי?" ובוודאי שלא עשו להם תיעדוף. במצב כזה, הבחירות אינן נעשות מתוך חירות אמתית ובוודאי שאינן משקפות את הבוחר באמת, גם אם לפעמים הוא כן קולע לערכיו. התרבות מסביב, המדיה והחברים, מעמידים את תלמידינו בבחירות לא פשוטות דבר יום ביומו. בחופשת הקיץ, כל אלו מקבלים משנה תוקף בהעדר מסגרת חינוכית ואווירה תורנית, ובשעות רבות של שעמום ובטלה. כאן המקום לעשות עם המתבגר את "עבודת הערכים". לבדוק מהם הערכים שעל פיהם הוא פועל בעולם. עולם האימון מציע מתודות לעבודה זו. לאחר שמצאנו אותם, נערוך תיעדוף ונבדוק מה חשוב ומה חשוב פחות. כשתהיה בידנו רשימה בהירה ומסודרת, נוכל להעלות מקרים ולבחור נכוחה. לדוגמא: החבר'ה יוצאים הערב למסיבה על חוף הים. ההורים שלך מתנגדים וגם העולם הדתי שלך לא מרגיש כל כך טוב עם מה שהולך להיות שם. מה תעשה? יש כאן התנגשות בין ערכים: כיבוד הורים, אני והיהדות שלי, חברים. אז מה לעשות? – לעשות תיעדוף. מה הכי חשוב לך? על מה מבין השלושה לא תוותר לעולם? לאחר שבחרת, כיצד ייראו חייך בלעדיו? מבין השניים שנותרו, מה עושה את חייך למה שהם? האם הימנעות שלך ממסיבה זו תקלקל בהכרח את יחסיך החברתיים? מה תפסיד אם תצטרף אליהם? מה תרוויח? שאלות נוספות כיו"ב, מחדדות את הערכים ונותנות להם תוקף. חיזוק יכולת הבחירה של המתבגר ע"י חשיפת ערכיו, נותן לו חוסן קבוע שהולך איתו תמיד במצבי החיים המשתנים מרגע לרגע. במצב זה, ההגבלות והאיסורים החיצוניים לא נמצאים במרכז אלא משמשים בתפקידם העיקרי – לעזור לכוח הבחירה המושכל והמקורי לנהל את החיים. בברכת הצלחה רבה לכולנו וקיץ בריא ומועיל במיוחד! (הכותב הוא צביקה מור, ר"מ בישיבה תיכונית "חורב" ירושלים ומאמן הורים ובני נוער בישיבות תיכוניות. zvikamore@more-lanoar.com )
