באוניברסיטה העברית נפתח היום כנס ראשון מסוגו המהווה האירוע המרכזי במסגרת אירועי 60 שנים ליחסי יפן-ישראל. בכנס לוקחים חלק מאות סטודנטים, חוקרים וחברי הסגל הדיפלומטי היפני. במהלך שלושת ימי הכנס, יפתחו שתי תערוכות אמנות ייחודיות: האחת, תתקיים בספריית רוח ותכלול מיצג של מגילת קהלת הכוללת קליגרפיה בעברית וביפנית. השנייה והמרכזית תוצג בגלריית שטרן, ותכלול את עבודותיהם של אמנים יפנים לצד אמנים ישראלים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד״ר ניסים אוטמזגין, מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית, ממארגני האירוע, המספר על היחס המיוחד שחשים היפנים כלפי העם היהודי וכלפי ישראליים בפרט. בראשית דבריו מציין ד"ר אוטמזגין כי ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שכוננו יחסים עם יפן לאחר מלחמת העולם השנייה, תקופה בה הייתה המדינה נתונה תחת חסות אמריקאית. עוד הוא מספר כי באקדמיה הישראלית רבים מתעניינים ביפן, לומדים את השפה, התרבות והמורשת היפנים על אף השוני והמרחק בין התרבויות והמדינות. לטעמו הסיבה היא התחושה שקיימת אצל צעירים באשר לתמורות שעוברות על העולם והאיזונים העוברים ממערב למזרח, איזונים שמעבירים את מרכז הכובד הכלכלי והתעשייתי לכיוון מדינות כמו הודו, סין ויפן. עוד מספר ד"ר אוטמזגין כי "ליהודים יש דימוי מאוד חיובי ומכובד ביפן". הוא מציין תערוכות וכבוד רב הניתן לאלברט איינשטיין המהווה סמל לחכמה וזכור שם גם כיום. דוגמא נוספת בת ימינו היא הפרופ' בן עמי שילוני, היסטוריון בעל סמכות רבה וגבוהה בנושאים היסטוריים יפניים, אדם הנחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם לקיסר היפני, עובדה שגם זיכתה אותו בפרס מיוחד מהקיסר. להערכתו של ד"ר אוטמזגין דווקא המבט הייחודי של פרופ' שילוני מחוץ ליפן הוא המעניק לו נקודת ראות מקיפה וטובה יותר. עוד הוא מציין את התרומה היהודית לניצחונה של יפן על רוסיה, כאשר יהודי בשם שיק תרם סכומי כסף נכבדים ליפן משום הכעס על 'פרעות בנגב' שאירעו ברוסיה. כמו כן הוא מזכיר את הצלתם של 6000 יהודים בידי השגריר היפני מאימת הנאצים. ובאשר לעתיד משוכנע ד"ר אוטמזגין כי צפוי תיאום בין יכולת ההמצאה שבראש היהודי ישראלי לבין יכולת הייצור והתעשייה של היפנים, שיתוף פעולה שיוכל להוביל להישגים מרשימים.
