בראיון לערוץ 7 מתייחסת ד"ר אינה לוי, מרצה לקרמינולוגיה במרכז האוניברסיטאי יהודה ושומרון באריאל, לסוגיית האלימות הרצחנית שגובה כמעט מדי יום חיי אדם ברחובות ישראל. לדבריה הסיבה העיקרית למציאות האלימה בישראל היא העובדה שהחברה בישראל הופכת אלימה יותר ויותר ומושפעת מתרבות המערב, כלשונה. בדבריה היא מציינת את התקשורת החושפת את האזרח לתופעות של אלימות, כך גם הקולנוע, האינטרנט ואפילו החדשות, "הכול נהיה יותר אלים ותוקפני, וכך גם אנחנו". על האקטואליה התקשורתית והשפעתה אומרת לוי כי הרגש אצל הצופה וצרכן התקשורת מתקהה כלפי סבלו של האחר מאחר והכיר והתוודע לאלימות ולסבל רב של האחר. "תחושה שראינו כבר הרבה סבל. לא נשארת בנו חמלה למישהו נוסף". עוד היא מוסיפה ומזכירה את תרבות האינטסנט התובענית, תרבות המחנכת את האדם לדרוש ולתבוע תוצאות מיידיות. משום כך "אם מישהו חייב לי מאה שקלים אני רוצה את זה מיד, אם אני רוצה את המקום על החוף אני רוצה אותו עכשיו ומיד. אין דחיית סיפוקים". בניגוד לאחרים סבורה ד"ר לוי כי אין קשר להיות החברה הישראלית חברת מהגרים לתופעות האלימות. היא מציינת כי הנתונים מראים כי דווקא ככל שחולפות השנים מרגע ההגירה האלימות גוברת. בעוד הדור שהגיע ארצה לא התאפיין באלימות אצל הדורות הבאים הופיעה אלימות הולכת וגוברת. אז מה עושים? מחנכים. ד"ר לוי משוכנעת שהפתרון טמון בחינוך לצד אכיפה נגד תופעות כשתיית אלכוהול ושימוש בחומרים אסורים המטשטשים את המודעות ומובילים להחרפת התופעות האלימות. אז אולי צודק הציבור החרדי המבקש להתנתק מתרבות המערב, מהתקשורת, מהאינטרנט וכו'? לוי אינה שוללת את הגישה הזו ואומרת כי בהחלט יתכן שיש צדק מסוים בגישה זו ואכן הניתוק מהתרבות המערבית בתחומים מסוימים עוזר, אך עם זאת "גם בחברה החרדית יש אלימות", היא אומרת ומזכירה תופעות אלימות כמו 'משמרות הצניעות' ואחרות, "אולי הרקע שונה אבל זו עדיין אלימות". ובתום דבריה היא שבה וקובעת כי המענה האפקטיבי היחיד הוא חינוך, חינוך ושוב חינוך...
