בכנסת יערך היום (שני) טקס לציון 30 שנה לפינוי ימית ויישובי חבל ימית. במסגרת האירוע תתקיים הרצאה מאת פרופ' יפתח בן אשר ראש מרכז "קטיף" לחקר מדבריות החוף בנושא "התרומה של החקלאות בסיני ובגוש קטיף לחקלאות הארץ והעולם". לפי פרופ' בן אשר, עלות ההתיישבות בסיני לפי תכנית ההתיישבות של הסוכנות היהודית ב-1968 עבור 200 משפחות ו-450 יחידות משק נאמדת ב- 300 מיליון דולר. פרופ' בן אשר מביא במקביל את הכנסותיה של חברת "נטפים" המשווקת טפטפות - המצאה ישראלית שפותחה בחולות סיני לכל העולם. לפי דו"ח ההכנסות של החברה, ב-2010 הכנסותיה הגיעו ל-600 מיליון דולר. פרופ' בן אשר מציין, כי "ההשקעה הלאומית בהתיישבות הוחזרה במלואה והכניסה רווחים לא מבוטלים בזכות פיתוח והפצת השיטות החקלאיות ( טפטוף וניגזרותיו ) וכושר הייצור החקלאי של המתיישבים". מבין התרומות החקלאיות המשמעותיות שיצאו מימית נפרופ' בן אשר מציין את הכנסת ההשקיה בטפטוף כמודל עולמי וספינת הדגל של חקלאות ישראל, שיפור דרמתי ביעילות השימוש במים ובקרקע, פריצת הדרך להשקיית חולות ים במים מליחים, פיתוח טכניקות השקיה יצירתיות בטפטוף: דישון והשקיה משולבים (FERTIGATION ), פיתוח כלים לדישון פרופורציונאלי, הכנסת מחשבים,השקיה בפולסים ועוד. מעבר לכך יתייחס פרופ' בן אשר גם לתרומתה של ההתחייבות בגוש קטיף לחקלאות הישראלית והעולמית. בעניין זה, הוא מדגיש כי "בזכות היצירתיות של המתיישבים משתנה תמונת החקלאות בישראל, סל צריכת הירקות עובר שינויים משמעותיים הנמשכים גם לאחר ההתנתקות ומשתפרת רווחיות הענפים המרכזיים שהיו בגוש קטיף". בעניין זה, מציין פרופ' בן אשר כי בעקבות פיתוחים של גידולי עלים ללא חרקים ניתן לראות שנוי בהרגלי צריכת ירקות עלים וכי תערובות מצוננים פתחו שוק חדש וחשיפה בפני כל. עוד מדגיש בן אשר כי מדובר בפתרונות ייחודיים לשנת השמיטה באמצעות מצעים מנותקים על מצע חולי ובעציצים בודדים, שיפור משמעותי בהכנסות שנת שמיטה :מחירים טובים למגדל ושימוש בשטחים מצומצמים וכי יש התעניינות עולמית בפיתוחים האגרוטכניים: איך מגדלים בטמפ' של ° 40, התמודדות עם פגעי מזג אויר בחממות מרושתות , חומרי הדברה ועוד. את הטקס בכנסת לציון 30 שנה לפינוי ימית ויישובי חבל סיני יזם המרכז הממלכתי להנצחת גוש קטיף וצפון השומרון בעקבות פניות של תושבים וגורמים נוספים. מוכי בטר מנהל מרכז קטיף מדגיש כי המרכז שמח ליזום את הטקס וכי תושבי גוש קטיף וצפון השומרון לשעבר מרגישים חיבור עמוק לימית ותושבי יישובי חבל סיני: "קיים קשר ישיר בין ההתיישבות בחבל סיני לזו שבחבל עזה, וניתן לראות זאת באופן ברור בכל הקשור לעולם החקלאות ולתרומתם של המתיישבים לקידום התחום בישראל ובעולם. במהלך 35 השנים של התיישבות בחבל עזה נהגנו לציין את יום ימית בישיבת ההסדר נוה דקלים ואנו חשים חיבור עמוק לתושבי המקום אשר חלקם עברו להתגורר לאחר הפינוי בגוש קטיף. אנו מברכים על קיום הטקס לציון 30 שנה לפינוי ימית ומאחלים כי מתוך הזיכרון של ההתיישבות והחקלאות הפורחת בחבל ימית ובחבל עזה נצמח יחד למען מדינת ישראל".
