בעקבות הדיווחים ב'הארץ' ולפיהם ההחלטות על פינוי בית המכפלה וכוונות ההרס בשכונת האולפנה שבבית אל, התקבלו בשל חשש מהסתבכות משפטית בינלאומית, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם מומחה לסוגיית המעמד הבינלאומי של אדמות יו"ש, עורך הדין הראל ארנון, שגם ייצג את מועצת בנימין בפני ועדת השופט אדמונד לוי להכשרת הישובים החדשים. בדבריו מעלה עו"ד ארנון תהיות רבות סביב עצם העלאת החשש המדובר, ומסקנתו היא שקיים חשש רציני שמישהו הטעה את הדרג המדיני, עובדה מדאיגה בפני עצמה, או שמישהו ב'הארץ' מקדם ספין שאין מאחוריו דבר וחצי דבר. לדבריו יש להבין בראש ובראשונה שלכאורה מדינת ישראל פעלה ולא בפעם הראשונה בניגוד למשפט הבינלאומי למרות החששות הללו. דוגמאות לכך הן סיפוח הגולן, סיפוח מזרח ירושלים ואף עצם כיבושה של ירושלים בידי ישראל למרות היות שטח זה מיועד להיות שטח בינלאומי. הוא מזכיר בהקשר זה שיש מדינות רבות שאינן מכירות בריבונותה של ישראל על מערב ירושלים, ועל אחת כמה וכמה על מזרחה. "אם אנחנו מונעים משאלת ה'מה יגידו במשפט הבינלאומי', אז מה לנו לחשוש ממרפסת ביו"ש כשאפשר להאשים אותנו בסיפוח ירושלים?", שואל ארנון הקובע שאם אכן קבעה הממשלה את מדיניותה בעקבות חשש תמוה שכזה הדבר מדאיג לבד מעצם העובדה שעל ישראל לפעול ממניעים מוסריים ולא ממניעי 'מה יגיד הפריץ', כהגדרתו. בנוסף הוא אינו מבין מה הקשר בין הדיון הבינלאומי לבית המכפלה בחברון, כפי שנטען ב'הארץ'. הוא מזכיר שבעולם המשפטי הבינלאומי קיים דיון שעדיין לא הוכרע באשר למעמדה של ישראל ככובשת ביו"ש, אם כן ואם לא. במידה ואכן ישראל נחשבת כובשת הרי שאסור להפקיע בשטח זה אזור מסוים, אך במקרה זה של בית המכפלה, גם אם תתקבל ההנחה שמדובר בשטח כבוש אין מדובר בהפקעה אלא ברכישה חוקית לכל דבר, רכישה שאינה נתונה לאיסור כלשהו. משום כך סבור ארנון כי מדובר בספין תקשורתי או הטעייה של הדרג המדיני בידי גורם כלשהו. עוד הוא מתייחס לטענה ולפיה אין לישראל סמכות חקיקה אלא דרך אלוף הפיקוד. לטעמו מדובר ב"טענת סרק" שכן בית המשפט כבר קבע שיש סמכות לחוקק גם בשטח כבוש, וגם כאן הוא מזכיר את הספק המשפטי אם בכלל נכון להגדיר כ'כבוש' את שטח יו"ש. "אם יש סמכות לאלוף לחוקק אז בוודאי שיש סמכות למי ששלח אותו לעשות כן...", הוא מוסיף ואומר. טענה נוספת המועלית ב'הארץ' היא הטענה ולפיה חוק עוקף בג"ץ יביא את בית המשפט הבינלאומי להבין שעליו להיכנס לעובי הקורה ולפעול נגד ממשלת ישראל, שכן המחסום המשפטי שמנע עבירות על החוק, מחסום בדמותו של בג"ץ, נעקף. גם את הטענה הזו לא מקבל עו"ד ארנון מכל וכל. הוא מזכיר שוב את התקדימים ולפיהם בית המשפט הישראלי לא מצא לנכון לפסוק על פי התפיסות הבינלאומיות בסיפוח ירושלים והגולן. המשמעות היא שלא חייבת להיות בהכרח התאמה בין עמדת בית המשפט הישראלי לתפיסת המשפטית הבינלאומית. בנוסף הוא מזכיר את עקרון הפרדת הרשויות ולפיו כנסת ישראל היא המחוקקת ואילו בית המשפט תפקידו להחיל את החוק ולא לחוות את דעתו על החוק. משום כך אין לראות בחוק ההסדרה או בחוקים מעין אלו עוקפי בג"ץ, אלא חוקים המורים לבג"ץ מה החוק שעליו להחיל ולפרש בהכרעותיו, ולא מעבר לכך. "המונח עוקף בג"ץ הוא חסר משמעות", קובע ארנון. ומה באשר לפרשת שכונת האולפנה? "כרגע הממשלה סינדלה את עצמה", הוא אומר בהתייחסו להודעת הפרקליטות בשם המדינה על כוונה להרוס את המבנים. "תשובות הפרקליטות לבג"ץ הובילו למצב שיתכן וייהרס חלק מיישוב בארץ ישראל", אומר עו"ד ארנון ומציין כי כאשר יש עותרים ערבים והמדינה האמורה להשיב ומסכימה איתם ומודיעה שתהרוס את המבנים - לא ניתן לצפות שבג"ץ יורה בניגוד להסכמה בין הצדדים. ארנון מזכיר כי בניגוד לאופן בו מציגים זאת שרים בממשלה ההודעה וההסכמה של המדינה לבצע את ההרס התקבלה תחת הממשלה הנוכחית ובניצוחם של פקידים במשרד המשפטים של השר נאמן. "מישהו כאן נרדם בשמירה,, הוא אומר וממשיל את המציאות שנוצרה לעורך דין שמייצג לקוח אך טוען בבית המשפט טענות הפוגעות בלקוח שלו. "במגזר הפרטי אדם מפטר את עורך הדין שלו. אני לא יודע איך עושים זאת במגזר הציבורי...". ובסופו של יום מה ניתן לעשות? עו"ד ארנון קובע כי אכן "הסתבכנו", כפי שצוטט השר יעלון בתקשורת, אך עם זאת יש לזכור שלא הכול עובר דרך הפריזמה המשפטית וגם בימין וגם בשמאל יש הסכמה לכך שקיימים דברים שלא יעברו גם אם יתקבלו על ידי המחוקק, כך בסוגיית הטרנספר וכך בסוגיית הרס ישובים. משום כך יש לקדם את פתרון החקיקה שאמנם אינו נראה טוב, אך "מה האלטרנטיבה?", הוא שואל.
