הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום (שלישי) ביחס הרשויות לסייענים, שמסרו מידע לצה"ל, שב"כ והמשטרה, כדי למנוע פיגועים ומעשי פשע. עו"ד הרן רייכמן, נציג לשכת עורכי הדין שטיפל בעבר מטעם המדינה בסייענים החיים תחת איום, הסביר כי אין אף גורם במדינה שמטפל בהם, "המחויבות המוסרית של המדינה לסייענים צריכה להיות אפילו גדולה יותר מהמחויבות לפליטים, משום שהיא עצמה הביאה את האנשים האלה למצב בו הם נמצאים. בניגוד למי שעבד עם השב"כ – הרי שמי שסייע למשטרת ישראל למנוע פשע – לא זוכה ממנה אחר-כך לעזרה". יו"ר הועדה, ח"כ רוני בר - און (קדימה) האשים כי דו"ח מבקר המדינה שהצביע על ליקויים קשים בנושא פורסם כבר בשנת 2007, ובכל זאת דבר לא נעשה בנושא, "בהיעדר פתרון הולם, המדינה לא יכולה להתנער מאחריותה כלפי אנשים אלו וזכויותיהם האלמנטריות, וראוי שמשרד הביטחון יבחן את הנושא ויביאו לדיון בוועדת-המשנה לביטחון בהקדם האפשרי". את הדיון זימן ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) ולדבריו המדינה מפקירה את אלו שמסייעים לה, מה שעלול להוביל לכך שסייענים פוטנציאלים יסרבו לסייע למדינת ישראל. "התחושה שלי היא שמדינת ישראל בוגדת פעם אחר פעם בכל מי שעוזר לה", אומר ח"כ אלדד. "משתמשים בהם וזורקים אותם, גם כשהמשמעות של השלכה היא לעיתים פסק דין מוות. אני רוצה שהמדינה תדע להתחייב לסייע למי שסייע לה". לדבריו, "לא יהיה מי שיסייע לנו כי הלקח שלומדים האנשים שהם בפוטנציאל לשרת את מדינת ישראל הוא שלא כדאי לעשות זאת כי בסוף המדינה זורקת אותך לכלבים". עו"ד גלעד ברנע, המתמחה במשפט חוקתי ומנהלי, שייצג מספר סייענים מאוימים בהליכים משפטיים מול המדינה, הסביר כי קיימות שתי קבוצות עיקריות בקרב תושבי יהודה ושומרון ועזה שסייעו למדינה. האחת מקבלת שלל-זכויות מהמדינה, ואילו האחרת שתרומתה מבחינת המדינה לא הייתה מספקת, אך נמצאת בסכנת חיים משכניהם הפלשתינאים, מוגדרת כ"מאויימת". "המאוימים הם אנשים שקופים, מוזנחים, ללא מעמד-שמי וללא תעודת זהות, ולכן הם נתונים להטרדות בלתי פוסקות מצד המשטרה ורשויות אחרות", אמר. לדברים אלה הוסיף עו"ד רייכמן ואמר כי "גם אלה שמקבלים היתרי עבודה בישראל, מתקשים למצוא עבודה כיוון שההיתר ניתן לשלושה חודשים בלבד". חומרת המצב הובנה היטב כאשר "דוד נגר" (שם בדוי) הטוען כי סייע לכוחות הביטחון במשך כ- 20 שנה, גולל מסכת ארוכה של סיוע לרשויות החוק ללא תמורה. "כשביקשתי עזרה כספית בגלל מצבי הכלכלי הקשה, לא הסכימו לתת לי דבר. אין לי תעודת זהות או זכויות, ובגלל שהפסקתי לעזור להם אני חווה בכל יום השפלות". נגר הסביר שגורמים במשטרה רמזו לו שההטרדות יפסקו - אך רק אם ישוב לשתף עימם פעולה. עו"ד רענן גלעדי מהסניגוריה הציבורית הצביע על בעיה נוספת, וטען כי הוועדה הקובעת מיהו סייען-מאוים דנה בכל מקרה רק לקראת שחרורם של המאוימים שנעצרו בשל הסתננותם לשטחי ישראל ללא אישור. לדבריו, סייענים רבים מרצים מאסר לשווא, ורבים מהם הנאלצים על-ידי המדינה לחזור לכפריהם, מסתננים חזרה כדי לשמור על חייהם. עו"ד פ' הגיבה לטענות והסבירה כי "כל בקשה נבדקת בצורה קפדנית, ואלה הנמצאים מתאימים להגדרת ה"מאויים" אכן מקבלים את הטיפול הראוי". בסיומה של הישיבה תמה היו"ר בר-און כי על-אף שדו"ח המבקר הוגש כבר בשנת 2007, לא התקיים בו דיון, והדגיש כי "יש לדון בדברים באופן מיטבי ולהגיע לחקר האמת ולטיפול ראוי במצב. המדינה אינה יכולה להתנער מאחריותה כלפי אנשים אלה". בר און הוסיף כי הוא מאמץ את הגדרתו של המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה האלוף (מיל.) יעקב אור לגבי הטיפול בסייענים והמאוימים – "כמצב רע", וקבע כי ועדת המשנה לביטחון תקיים בתוך חודשיים דיון בדו"ח המסווג.
