בת אל פנקר בת ה- 24, תושבת הצפון, היא בחורה רגילה לכל דבר, היא סיימה שירות צבאי מלא בחיל הקשר, עבדה בחינוך מיוחד , וכיום היא עובדת כמטפלת בבית אבות, אבל את הטראומה שהיא עברה השבוע היא לא תשכח הרבה זמן. בסוף יום עבודה שגרתי חזרה בת-אל הביתה וצחצחה שיניים. כנראה בגלל זוית ההתכופפות לברז, יחד עם הזוית בה הפה היה נתון בזמן הצחצוח, החליקה פתאום מברשת השיניים מידה של בת אל ונבלעה במהירות דרך הגרון, עמוק אל תוך הבטן. "בהתחלה נורא נבהלתי וניסיתי להקיא ולהוציא אותה בכוח", מספרת בת אל אבל המברשת נכנסה עמוק אל תוך הקיבה ונתקעה שם. בת-אל יחד עם אחיה וחברה מיהרו לאחד מבתי החולים באזור, שם בדק אותה רופא המיון ושלח אותה לצילום רנטגן. בצילום הרנטגן לא ראו הרופאים שום דבר וגם בדיקה של רופא כירורג לא מצאה דבר. והרופאים החליטו לשחרר את בת-אל אחרי שעה שהיתה במיון הביתה. "התחננתי וביקשתי שיבדקו ויעשו לי עוד בדיקות, הרי אני יודעת שבלעתי מברשת שיניים גדולה אבל אף אחד לא האמין לי. הם חשבו שאני כנראה חולמת ולא נורמלית ושלחו אותי הביתה". למחרת בבוקר כשהכאבים לא עוזבים אותה החליטה בת-אל שאין ברירה והיא נוסעת לבית החולים כרמל. "חשבתי שאולי בכרמל הרופאים יאמינו לי ואולי גם יצליחו לעזור", אמרה בת-אל. צוות חדר המיון המיומן של כרמל החל מיד בסדרת בדיקות שכללה צילום רנטגן ובדיקת אולטרא-סאונד אבל גם בהם לא ניראתה מברשת השיניים. רק לאחר שנישלחה בת-אל לבדיקה במכשיר ה CT המשוכלל בעולם המוצב בכרמל התגלתה המברשת במלוא הדרה. "כשראינו את גודל המברשת באורך של כ- 20 ס"מ ואת הזוית בה היא שכבה בתוך הבטן זה ניראה מקרה ודאי לחדר ניתוח", מסביר ד"ר אורי סגול מנהל מכון הגסטרו בבית חולים כרמל. עד היום הוציא כבר ד"ר סגול מבטנם של החולים שהגיעו אליו סוללות, סכיני גילוח, גשרים ואפילו שיניים תותבות. אבל מברשת שיניים בגודל ענקי של 20 ס"מ ששוכבת לה לרוחב הקיבה- זה עוד לא היה בכרמל. על פניו ניראו הסיכויים להוציא את המברשת בלי ניתוח קלושים ביותר. הצוות הרפואי כבר החל בהכנות לחדר הניתוח ואז החליט ד"ר סגול לנסות כנגד כל הסיכויים להוציא את המברשת בלי ניתוח. בעזרת ציוד אנדוסקופי - שמשמש בדרך כלל לבדיקות גסטרו - נכנס ד"ר סגול דרך הפה של בת אל והגיע עד לקיבה, שם התחיל בסבלנות ובמיומנות לסובב אט אט את מברשת השיניים. לאחר דקות ארוכות מורטות עצבים של תמרונים והחלקות, הצליח ד"ר סגול במקצועיות לתפוס את המברשת ולשלוף אותה בשלמותה כשכל צוות המחלקה מסביב מוחא לו כפיים על הביצוע המושלם. "עשינו שימוש לא סטנדרטי, בציוד סטנדרטי ואני שמח שהצלחנו לסייע ולעזור לבת-אל", אומר ד"ר סגול. "המסר שלי ובמיוחד מהמקרה הזה שהרופאים חייבים להקשיב ולשמוע את החולה. עם כל הטכנולוגיה וכל הניסיון שלנו הכי חשוב להקשיב לחולה ולהאמין לו". "אין לי מילים להודות לד"ר סגול ולכל הצוות המדהים של בית החולים כרמל על שהצילו אותי, ויותר חשוב על שהאמינו לי", אומרת בת- אל כשהיא מתאוששת במחלקה הכירורגית ב' בבית החולים. "אני מאוד כועסת על הרופאים שלא האמינו לי ושלא רצו לעשות לי בדיקות נוספות, אנחנו בסך הכל בני אדם שמבקשים קצת התייחסות כשכואב לנו, וחשוב שהרופאים יקשיבו לנו. הרופאים בכרמל הקשיבו לי והצילו אותי ועל כך אני אסירת תודה להם", סכמה בת-אל.
