לרגל יום שחרור ירושלים שוחחנו עם הרב אריה שטרן, מועמד הציונות הדתית לכהונת רבה הראשי של ירושלים, על "ההפסד" של ירושלים ותושביה מהעובדה שמזה שנים לא מעטות כהונת רב העיר אינה מאוישת. בראשית דבריו מציין הרב שטרן כי שאלה מסוג זה ניתן לשאול על כל מקום, ואכן יש השואלים שאלות מסוג זה על מנת להוכיח שאין צורך בכהונת רב כלל ועיקר, אך עם זאת הוא קובע כי המשרה נחוצה בעיקר בעיר כמו ירושלים על כל מה שהיא מסמלת. הרב שטרן מציין כי ישנם הנוטלים על עצמם תפקידי הוראת הלכה בסוגיות כלליות, אך לא תמיד מדובר במי שמונו לכך ולא תמיד מדובר במי שמצוי ברמת ראייה כוללת המתאימה לתפקיד, ונקודת מבט זו היא האתגר הגדול העומד בפני הנהגתה הרוחנית של העיר. הרב שטרן מזכיר סוגיות כמו כשרות שעדיין נעדרות יד מכוונת ועקרונות מנחים שעל רבנות להכריע בהם מתוך ראייה כוללת וחיובית. "גם היום יש מי שעושה, אבל יש מה לשפר ורב מרום תפקידו יכול לבצע", אומר הרב שטרן הנמנע מלקבוע שהמציאות העכשווית מגיעה עד לכדי פגיעה ברמת הכשרות בצלחתו של תושב הבירה, שכן הוא אינו מעוניין לפגוע במי שכן עושה במקום שבו אין סמכות מוסדרת. הרב שטרן מוסיף וקובע בסוגיית הכשרות כי יש לדאוג לכך שהרב המכשיר לא יהיה רק מכשיר אלא גם מסוגל לאכול במקום אותו הוא מכשיר, ולכך צריכה רבנות לחתור ולא לחפש קולות מקסימאליות. סוגיה נוספת היא סוגית אחדות הפלגים והסיעות בעיר. הרב שטרן רואה בתפקיד הרב תפקיד מאחד מתוך הקמת מיזמי אחדות שיכללו תחת כנפיהם ותחת כותרת אחת מגזרים שונים מהחילוני ועד החרדי. באשר לשאלה אם אין החיבור לציבור החרדי קשה יותר אומר הרב שטרן כי משימה חשובה הא למצוא מסילות תורניות לליבו של המגזר הזה ומתוך כך להפחית את הניכור הקיים. "אני מאמין ורוצה לעשות זאת", הוא אומר ומזכיר מיזם אותו הוא רואה כמודל לחיקוי, מיזם אותו ייסד הרב הרצוג זצ"ל בכהנו כרב ראשי, ובו כינס למסגרת לימוד ודיון משותפת נציגים של כלל המגזרים לעיון דיון ושיח תורני משותף. להערכתו בכוחה של סמכות רבנית כוללת לייצר שיח שכזה, שיח שבכוחו לגשר על הפערים. הרב שטרן מציין כי מזה כעשרים שנה הוא קורא להקמתו של מיזם שכזה, אך קריאותיו אינן נענות, אך באשר לעתיד הוא משוכנע שהדברים עוד יקרו.
