משרד הביטחון בוחן אפשרות להעתקת בנייני הקבע בגבעת האולפנה בשלמותם, והעברתם למיקום סמוך אל קרקע בבעלות המדינה, הנמצאת כמה עשרות מטרים מהשכונה. כך דווח הערב בערוץ 2. על פי הדיווח, ההעתקה תתבצע באותו מתווה של פינוי שכונת הטמפלרים סמוך לבסיס הקריה בת"א בשנת 2007, שם הועברו הבתים כמה עשרות מטרים דרומה במהלך שיפוץ רחוב קפלן. לשם כך כבר יצרו קשר עם החברה ההולנדית שביצעה אז את ההעתקה בת"א. בשל העובדה שגורמים במשרד הביטחון אישרו את הידיעה, ניתן ללמוד שההחלטה על המבצע המורכב צריכה להיות זריזה מאוד, כך שהמשפחות יוכלו לחזור לבתיהם גם אם יוצבו על קרקע אחרת, וכמובן יזכו לפיצוי. בתגובה אומר יו״ר ועדת ביקורת המדינה ח״כ אורי אריאל: ״אני מציע למשרד הביטחון ולראש הממשלה להפסיק להפריח רעיונות הזויים ולא מציאותיים ולהתחיל לחשוב על פיתרון אמיתי כדוגמת חוק ההסדרה, אולי סוף סוף הם יבינו מה זה למשול באמת במקום להיות מריונטה של השמאל הקיצוני״. ח"כ יעקב כץ (כצל'ה) אמר בתגובה להצעת משרד הביטחון להעביר את שכונת האולפנה: "ניסור בתים נוסח גן חיות לא יהיה, אבל 14 ספינים הזויים עתידים לפרנס את התקשורת בשבועיים שנותרו עד לאישור החוק בכנסת. בינתיים הספינולוגים מנסרים את נשמותיהם של היהודים בעולם כולו. רק עם שעבר 2,000 שנות גלות, השפלות ורדיפות יכול להציע הצעות גלותיות וחולות". ח"כ כץ הוסיף כי "רה"מ יודע שעל שכונת האולפנה יהיה מאבק נחוש וחסר פשרות על צדק המוסר והאנושיות. מוטב לנתניהו לעסוק בפיתוח ובהתיישבות ולא בניסור בתי יהודים אותם הושיב בהם באמצעות מענקים, משכנתאות ותמריצים. אני תמה האם הניסור יהיה גם על כל הישוב עופרה ושאר 10,000 בתים ביהודה ושומרון הנמצאים בסטטוס זהה?" כתבנו מציין כי בעת עקירת חבל ימית, לפני 30 שנה, פורקו חלק מבתי הקבע במושבים, וקירותיהם הובאו לאתר ליד היאחזות נח"ל אמיתי. חלק מהקירות שימשו להקמת בתי נוה-דקלים. עקירת היישובים היתה חלק מאובדן הריבונות הישראלית בשטח. הצעה דומה הועלתה ערב חורבן תשעת הבתים ב'עמונה', בינואר 2006. חנן פורת ז"ל נפגש עם היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז, והעלה בפניו הצעת פשרה, שהיתה מקובלת גם על סגן הרמטכ"ל אלוף משה קפלינסקי. תנועת "אמנה", בכספה, תנסה בתוך מספר שבועות להעתיק את המבנים ליישוב האם עפרה, לשטח שאין מחלוקת עליו. באם יתברר שמבחינה טכנית המהלך אינו ישים, מועצת מטה בנימין בעצמה תהרוס את הבתים. מזוז ענה שמדובר ברעיון שאפשר לחשוב עליו. הרמטכ"ל דאז דן חלוץ, אגב, לא שלל גם הוא את ההצעה. הוא רק טען שבאופן טכני הדבר אינו אפשרי, מניסיונו בעבר כפעיל בחברת בניה משפחתית. כמו כן, הוסיף, הוא אינו מאמין שהמשפטנים יאשרו אותה. השופט התורן אליקים רובינשטיין השתכנע שההצעה הגיונית, והוציא צו זמני לעצירת מהלכי העקירה עד לדיון בעתירה בבוקר. אבל שתי שופטות בג"ץ, השופטת איילה פרוקצ'יה שקיבלה את ההחלטה על עקירת הבתים, והשופטת עדנה ארבל, דחו את הבקשה. אליקים רובינשטיין נותר בדעת מיעוט.
