לאחר שדיווחנו לכם השבוע על ניסיונותיו של דוד זינגר מעמנואל למנוע שוד פרות חולבות , ניסיון שכשל לדבריו עקב אזלת יד הכוחות בשטח, אתמול סיפר על אירוע נוסף שהתרחש בבוקר. הפעם, כך הוא מדווח, הייתה מעורבות של כוחות באירוע אך עדיין סיפורו נשמע תמוה ומוזר בעיקר לנוכח מבחן התוצאה – עוד כעשרים פרות נגנבו והועלמו על ידי פלשתינים. אתמול בבוקר היה זינגר בדרכו מביתו שבעמנואל לרופא שיניים ובדרכו הבחין ביציאה מהכפר עזון בשתי משאיות ועליהן פרות מסומנות. על אחת המשאיות היו כ-15 פרות ועל האחרת, הקטנה יותר, כארבע. זינגר התקשר למשטרה, שם השיבה לו מוקדנית בשם שרון (הפעם הקפיד לשאול לשמה כדי לתעד את שיחתו). הוא דיווח לה על תנועת המשאית שיצאה מהכפר עזון ושיער שיעד הנסיעה הוא קלקיליה. עוד המשיך ואמר זינגר למוקדנית שמומלץ יהיה להציב מחסום מג"ב בכניסה לקלקיליה וכך ללכוד את המשאית עם הפרות שעליה. את הודעתו זו מסר זינגר תוך כדי שהוא נוסע ודולק בעקבות שתי המשאיות. סמוך לישוב צופים הבחין ברכב סיור צה"לי וביקש ממנו לחבור אליו "יש כאן בקר גנוב". זינגר מספר שראה את הרכב הצבאי מאותת לקראת פניית פרסה והמתין לו במחסום הסמוך אך הדקות חלפו והרכב הצבאי לא נראה מתקרב. דקות לאחר מכן זיהה את רכבו של המח"ט ופנה אליו כדי לדווח לו. המח"ט עצר את שטף דיבורו וניכר היה שהוא יודע במה מדובר "כן, אני יודע שנכנסו פרות גנובות", מצטט זינגר את המח"ט ששאל אם רשם את מספר המשאית. זינגר שנערך מבעוד מועד שלף את המכשיר הסלולארי בו רשם את מספר המשאית ומסר את המספר למח"ט. דקות נוספות חלפו עד שהגיעה שיחת טלפון מהמת"ק (מנהלת תיאום וקישור) האחראי על הקשר האזרחי מול הרשות הפלשתינית. "המת"ק התחיל לתחקר אותי ושאל אותי אם מדובר במשאיות שלי. אמרתי לו שאני לא מבין את השאלה. הרי דיווחתי בדיוק במה מדובר וגם מסרתי מספר רישוי של המשאית ואפשר מיד להבין שזו משאית פלשתינית שעליה העמיסו את הבקר. הוא המשיך ושאל אם המספר ישראלי...", אומר זינגר שאינו מצליח להבין איפה בתקשורת בין הכוחות נוצר הקשר. אם הוא הודיע באיזה מספר מדובר אמורים היו כל הכוחות המעורבים באירוע לדעת באיזה רכב מדובר ואת העובדה שמדובר במשאית בעל לוחית זיהוי פלשתינית. עוד הוא ממשיך ואומר כי משיחתו עם המת"ק התברר שהמצב חמור עוד יותר שכן במת"ק היו סבורים שמדובר בגניבת רכב ולא בקר. קצר התקשורת, כך נראה, מסובך עוד יותר. זינגר עזב את המקום לא לפני שהביע את תחושת הייאוש שלו בפני הנוכחים במקום. "לא נראה שיש תועלת בהודעה לכוחות", הוא אומר. משם המשיך לטיפול השיניים שלו, ובאמצעו קיבל שיחה נוספת מהמת"ק שהחל לתחקר אותו. "הוא התחיל לשאול מאיזה ישוב אני? מי אני? מאיפה אני יודע שהמשאיות גנובות וכו'. התחלתי לחוש שמישהו מאשים אותי שאני מקפיץ את הגזרה. אמרתי לו שאני לא יודע שהן גנובות, אני מעריך ותפקידו לבדוק. הוא אמר שהם חורשים את כל קלקיליה כדי למצוא ולא מוצאים. אמרתי לו שאם המשאיות נעלמו שיבדוק אם הן לא הועברו כבר למשחטה... וחוץ מזה שאם הן נעלמו זו עדות לכך שלמישהו חשוב להסתיר אותן". המילים האחרונות ששמע זינגר היו "נמשיך לחפש..." את האירוע מסכם זינגר בתחושת החמצה ומזכיר ש"זה לא תפקידי לרדוף אחרי פרות. אף אחד לא משלם לי על זה משכורת, ונראה לי שאני מתחיל להרגיז כאן אנשים. אני לא חושב שיש תועלת בהודעות שלי. מסופק אם אעשה זאת שוב...". כאן המקום להזכיר את תמצית סיפורו של זינגר מהשבוע שעבר, סיפור אותו הבאנו כאן שלשום: זינגר עשה את דרכו עם רעייתו מביתו שבעמנואל לבית חולים בשפלה, שם אמורה הייתה רעייתו ללדת. בדרכם, ליד הכפר נבי אליאס הסמוך למחסום הפירות הבחין בין עצי הפרדס שמתחת לשולי הדרך בשלוש משאיות עמוסות בפרות ממוספרות. "בתוך פרדס התפוזים היו המשאיות מוסתרות ועליהן דחוסות פרות הולנדיות לחליבה. אפשר היה לראות שהן מלאות חלב ועל אחוריהן היה מוטבע מספר שנראה כישראלי ומוסדר ולא מדובר בעדר פרות פלשתיני אקראי". המרחק מנקודה זו למחסום הוא כדקה או שתיים של נסיעה ואילו עבור המשאיות לצאת מדרך העפר בין העצים היציאה קשה, מורכבת ואמורה לארוך זמן רב הרבה יותר. זינגר הגיע במהירות למחסום הפירות שם דיווח על שראה לפקח מטעם משרד החקלאות שמוצב במקום כדי למנוע גניבת והעברת בקר וצומח במחסום. למחרת כששב ונסע דרך אותו מחסום פגש את אותו פקח. בשיחתם טען הפקח שאכן התברר שמדובר בפרות גנובות, "אבל עד שהגענו המשאיות ברחו לנבי אליאס". זינגר לא הבין איך יכולות משאיות גדולות ומסורבלות להימלט דרך הפרדס אל תוך הכפר וכוח מג"ב הקל הרבה יותר לא מסוגל לבלום אותן. ,לא יכולתם לעצור אותם?", שאל את הפקח ולדבריו נדהם עוד יותר כששמע את ההסבר ולפיו כוח המג"ב שהיה במקום היה מאזור אחר, מאזור תל אביב, והוא אינו רשאי לבצע מרדף באזור שומרון. עוד נזכיר גם את תגובת מג"ב לאירוע. דובר מג"ב שלל את הטענות וקבע כי כוח מג"ב באשר הוא רשאי לפעול בכל מקום בו יש חשד לפלילים, ובמידה והכוח היה מקורקע לצורך משימה מסוימת הרי שקיים כוח נייד שאותו ניתן להפעיל.
