800 רצים השתתפו השבוע במרוץ מעיין השני שהתקיים ביישוב עלי. "מרוץ מעיין השני" נערך לזכרו של מעיין אושפיזאי, נער בן 13.5 שנהרג בתאונת דרכים בצומת הכניסה ליישוב לפני בדיוק שנה. ביום חמישי השבוע, תתקיים אזכרה למעיין, במלאת שנה למותו. המרוץ נוסד בשנה שעברה ע"י עמיחי רחמים תושב היישוב, חובב ספורט, שראה בעידוד הספורט חשיבות ולכן יזם את "מרוץ עלי". חודש בדיוק לפני המרוץ , נהרג מעיין אושפיזאי, בן 13, תושב היישוב, בתאונת דרכים בכביש 60 סמוך לצומת עלי. בהלוויה של מעיין סיפרה אימו ,כי יומיים לפני שנהרג, אמר לה בריצה משותפת שעשו באזור היישוב, שצריך לעשות מרוץ בעלי לזכר הנופלים מהיישוב, מרוץ שיעבור דרך נקודות ציון שקשורות אליהם. הבית, האנדרטאות לזכרם ועוד. לאחר שנהרג, ראתה אימו בדברים אלה, צוואה. אימו של מעיין, רונית אושפיזאי, ספורטאית בפני עצמה, משתתפת במירוצים ומרתונים שונים. מהיכרות עם המשפחה הספורטיבית, פנו מספר חברים מהיישוב, ועודדו אותם להסב את המרוץ על שמו, ושמעתה והלאה יהיה לזכרו. המשפחה הסכימה, וביום השלושים למותו, התקיים "מרוץ מעיין" הראשון. רונית, האם, הגיעה למקום השלישי במקצה הנשים. השנה, המשפחה היא שארגנה את האירוע בסיוע היישוב, המתנ"ס והמועצה. במרוץ השתתפו רבים שאינם תושבי היישוב, וגם לא תושבי יו"ש חובבי מרוצים מכל הארץ, חברים של המשפחה ועוד רבים. הורים וילדיהם, בעלים ונשותיהם, רבנים ונשות רבנים. 800 איש רצו בנופים המרהיבים של יישוב המתפרס על פני הרים וגבעות בנופים מדהימים, ושבילי ריצה מאתגרים במיוחד. המרוץ עבר כדברי מעיין בנקודות ציון הקשורות לנופלים תושבי הישוב. רועי קליין ועמיחי מרחביה- שנהרגו במלחמת לבנון השניה , אלירז פרץ, אריאל חובב, וגם ליד ביתו של מעיין. גם התוצאות היו מרגשות מאוד, למקום הראשון במרוץ כולו הגיע אשר טפרה- בחור אתיופי בן 17 מתל אביב, למקום הראשון במקצה הנשים הגיע רונית - אמא של מעיין. במקום השלישי במקצה ה-5 ק"מ הגיע איתן חרמון, עם פרוטזה. איתן מחטיבת אלכסנדרוני, נפצע קשה במלחמת לבנון השניה, ומאז משתתף במירוצים שונים. הפעם כיבד אותנו בנוכחותו ובא עד עלי בכדי לרוץ. דן ארבל- הרצליה- זכה בגביע זקן הרצים, בן 75. בסיום המירוץ נשאה דברים רונית אמו של מעיין, "מעיין אהוב כל כך אני רוצה לספר לך את מה שאתה ודאי יודע שהגשמת חלום. מרוץ בעלי הוא כבר כמעט מסורת. רצנו היום בכל המקומות שאמרת שכדאי שיעברו בהם במרוץ שתכננת איתי מספר ימים לפני שעלית בסערה השמימה", סיפרה רונית. היא ציינה את הנקודות המשמעותיות בהן עבר המרוץ, "עברנו בגינה של גילה קסלר ובדרך עמיחי על שם עמיחי מרחביה וליד הבית של אלירז פרץ וליד ביתו של רועי קליין בגבעת היובל וגם עברנו ממש ליד גינת אריאל חובב בפלגי מים. רק דבר אחד לא דמיינת שהמרוץ יעבור גם בבית שלך ובכלל הוא לא יקרא "מרוץ הגיבורים "כפי שאמרת לי אלא יקרא על שמך". על ההתמודדות עם האובדן אמרה, "כמעט בכל מצב בחיים יש לאדם את היכולת לבחור כיצד להגיב לסיטואציות שנקרות בדרכו. אני מודה, ההסתלקות שלך שברה אותי כן אני יודעת שיש הרבה אנשים שחושבים שאני חזקה אבל האמת שנשברתי לחלוטין. לקום משבר כזה זה לא ביום ולא בשנה אבל הריצה מזרזת מאד את התהליך". על השפעת המרוץ על היישוב עלי אמרה, "בתקופה האחרונה שמתי לב שבעקבות המרוץ היישוב עלי עבר ממצב פארקינג למצב דרייב - ראיתי אבות עם ילדים נוער ומבוגרים ואפילו רחמנא ליצלן כמה נשים שהתחילו לרוץ. זה עשה לי טוב, המחשבה שמשהו ממעיין עבר להרבה אנשים ובזכותו אנשים יהיו יותר בכושר ויחיו חיים יותר בריאים שמחה אותי". לסיום אמרה, "לכל מי שעוד לא התחיל לרוץ קחו בחשבון שזה הספורט היחיד שלא צריך כלום חוץ מנעלי ריצה טובות כמה תמרים מעל המשקל כדי לתדלק ושביל כמובן".
