למעלה משישים וארבע שנים אחרי מיתוס הל"ה ואירועי הלילה ההוא בדרך לגוש עציון נותרו עטופים בהרבה תיאוריות וגרסאות, חלקן סותרות זו את זו. בכנס מחקרי יהודה ושומרון ה-22 שיתקיים מחר במרכז האוניברסיטאי באריאל צפוי החוקר יוחנן בן יעקב מאוניברסיטת בר אילן לפרוס פרטים לא ידועים על הלילה ההוא, ובעיקר על מיתוס הערבי הזקן שהושאר על ידי לוחמי המחלקה בחיים ודיווח עליהם לערביי הכפר השכן. מדברי בן יעקב, איש כפר עציון, עולה כי המקור למיתוס הערבי הזקן טמון בדברים שפרסם יצחק שדה. נזכיר כי לוחמי מחלקת הל"ה בפיקודו של דני מס יצאו בליל 15-14 בינואר 1948 לגוש עציון הנצור. עם שחר התגלו, והתפתח קרב בין המחלקה להמוני ערבים. הלוחמים הסתתרו בוודי ואחר הצהריים העפילו לראש 'גבעת הקרב'. שם התנהל קרב שנמשך עד שעות הערב, עת נפל אחרון הלוחמים. בן יעקב מצטט את הדברים שכתב ביום השלושים לנפילתם, י' נודד - יצחק שדה, מייסד הפלמ"ח ומפקדו הראשון: "ערבים מספרים בחרדת הערצה על גבורתם העילאית... הם גם מסבירים בשל מה באה עליהם הרעה. ערבי זקן שפגשוהו בדרך ולא נגעו בו לרעה החריד עליהם את הכפר, הזעיק נגדם את הכפרים בסביבה... הלוחמים שלנו, לא רק עזי נפש הם, גם אנשים יקרי נפש הם ואנושיים מאד, כי מלחמתם - מלחמה היא בעד החיים ונגד המוות" (על המשמר, ח' באדר א' תש"ח, 18.2.1948) דברים אלו צרבו בתודעה הציבורית את הל"ה כמופת ל'טוהר הנשק', למוסר לוחמים נעלה. שדה התבסס על קטע מעדות ערבי, עבד-אל רחמן אל-עזי מבית ג'וברין, אותה פרסם דוד בן גוריון ב-19 בינואר 1948, ארבעה ימים אחרי קרב ל"ה (הארכיון הציוני). לדברי בן יעקב "העדות כוללת פרטים משובשים ושגויים. המעיד לא נכח במקום ולא השתתף בקרב. לימים הועלו השערות נוספות למקורו של הסיפור". לעומת זאת, הוא מציין, מקורות אמינים מאותם ימים מציגים תמונה שונה. יום לאחר נפילת הל"ה שוחח בצוריף מפקד משטרת חברון הבריטי, המיש דוגן, עם שתי נשים ערביות שתיארו את פגישתן הפתאומית עם שני לוחמים מחוליית החוד של הל"ה וסיפרו שהן הזעיקו את הערבים. מידע זה פורסם מיד בעיתונות הערבית, בידיעות מודיעין של ה'הגנה' ועוד. בן יעקב מוסיף ומציין כי יתכן ואחרי המפגש עם הנשים נתקלו הל"ה גם ברועים ערביים. לדבריו ולהערכתו של בן יעקב "ניתן לנסות לשחזר את המפגש בוודי ג'דור: לוחמי חוליית החוד לא הספיקו להתחבט בסוגיית מוסר לוחמים. הנשים פתחו במנוסה ופתיחה באש לעברן הייתה חושפת את הל"ה לסכנה מידית. נראה שלא הייתה דרך להתגבר על הנשים ולשתקן". עוד הוא מוסיף ומציין כי "מבצע אחר שהוביל דני מס הי"ד חשף את דמותו כמפקד למופת המוביל מאבק עז ונחוש בצד דבקות במוסר לוחמים ורגישות אנושית גם כלפי אויב". כאן המקום להזכיר את דבריו בערוץ 7 לפני כשנתיים של אורן מס, אחיינו של דני מס, שקבע כי ראיות לא מעטות מעידות על כך שמיתוס הערבי הזקן אינו אמיתי. לדבריו מדובר אמנם במיתוס חשוב ובעל מסר חשוב, אך ככל הנראה מיתוס שלא היה. בראשית התייחסותו לפרשה ציין את הסיבה שהובילה להולדתו של המיתוס. הוא הזכיר אירוע בו נחקקה דמותו של דני מס כאדם בעל לב רחום. היה זה בעת משימה לפיצוץ מבנה בשרונה, שם, לאחר שהונח חומר הנפץ ביטל מס את המבצע כולו כי שמע קול בכי תינוק מהמבנה. כמו כן הזכיר את הידיעה שקיבל רפאל בן ארויה, אחראי הביטחון של הר טוב, ידיעה שהתקבלה מערבי שסיפר על ערבי זקן, רועה מהכפר צוריף, שראה את הל"ה ודיבר איתם. למרות נתונים אלה קובע אורן מס כי אמנם אותו ערבי אמין על בן ארויה, אך דיווחיו אינם תואמים את סדר האירועים והשתלשלותם בשטח, כפי שהוא עצמו בחן אותם מספר פעמים. הוא מדגיש שבמסעות השחזור שביצע למסע ההוא הקפיד לשמור על קצב הליכה דומה לזה של הל"ה ומגיע לנקודה בשעה 4 לפנות בוקר כאשר אור ראשון, מועד הקרב, הוא רק בשעה חמש וחצי לערך. לטעמו נקודת האמת היחידה שניתן לשער שהייתה במיתוס היא היות רועה ערבי בסמוך לכפר, אך ככל הנראה את הדיווח על הל"ה קיבל מנשים מקוששות שהיו במרחק מה מהמקום והן שהעבירו לו את הדיווח. "המחקר האחרון של יוחנן בן יעקב מכפר עציון מלמד שהיו נשים מקוששות עצים שראו את הל"ה בנחל הולכים לכיוון צוריף. הן דיווחו לקשיש הערבי שהיה בכניסה לכפר", אמר מס.
