עז סורקין נולד בברית המועצות (לטביה) לאב יהודי ואמא לטבית ובגיל 4 עלה לישראל וגדל בעפולה. בראיון לערוץ 7 סיפר סורקין, "עלינו גם בגלל המצב בלטביה והיחס ליהודים שם וגם בגלל שסבא וסבתא שלי מצד אבא היו כבר בארץ. הלכנו כמה פעמים ביום כיפור לבית הכנסת, ליל הסדר חגגנו רק בשביל הארוחה אבל הרגשתי יהודי כי אני גר בארץ ומשרת בצה"ל". לפני הצבא הוצע לסורקין ללכת לקורס נתיב אך הוא ויתר ובמהלך הצבא הבין שהוא רוצה לצאת לקורס וללמוד לעומק יותר את היהדות, "בסמינר הבנתי שלהיות יהודי זה קצת יותר עמוק. יום אחד ישבנו עד 2 בלילה ושאלנו שאלות כמו איפה ה' היה בשואה? מדוע התאריך היהודי שונה מהתאריך הלועזי? אני זוכר שלא נרדמתי כל הלילה והחלטתי שלמרות שזה מורכב אני הולך על כל הקופה". מה לומדים בסימנר? "לומדים יותר תכל'ס, כבר בתחילתו של הסמינר מקבלים תפילין ולומדים איך להניח ואיך להתפלל, ענייני בשר וחלב, כשרות ושבת". חלק מהתהליך שחייל עובר בזמן הגיור הוא משפחה שמלווה את החייל לכל אורך הדרך, "הגעתי למשפחת קינגסבוך מהמושב גמזו והרגשתי כמו בן בית. הם אנשים מדהימים ועד היום אנחנו בקשר. אין לי ספק שהם יהוו בשבילי מודל להקמת בית בישראל". בתום תהליך הגיור הגיע סורקין לבית הדין הרבני ועמד בפני 3 דיינים, " הם שאלו אותי למה אני רוצה להתגייר? ועניתי, אני מרגיש יהודי, אני חלק מהעם הזה, זו הבחירה שלי בחיים. מספר אנשים העידו עליי ובסופו של דבר הדיינים אמרו לי מזל טוב והתחייבי לשמור תורה ומצוות". אתה חושב על החיים האחרים שהיו יכולים להיות לך? סורקין השיב, "ב"ה שאני נמצא פה בארץ ישראל ושייך לעם ישראל. המשפחה שלי מכבדת אותי ואת הדרך שבחרתי. לצערי הרב אין תמיכה קהילתית בגרים ואחרי הגיור נוצר וואקום מאוד גדול שמי שלא נמצא במסגרת הולך לאיבוד, בסופו של דבר זו זכות להיות יהודי".
