חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) שבה מביקור בסנט-פטרסבורג, עיר הולדתה, אל הקלחת התקשורתית והמתקפה הכוללת עליה בעקבות דבריה נגד מצעדי הגאווה למיניהם. ביומן ערוץ 7 קבעה כי דבריה שנועדו להעלות לסדר היום סוגיה מושתקת של מצוקות ייחודיות למיעוטים הוצאו מהקשרם והפכו סיבה למתקפה לא ברורה עליה. ח"כ מיכאלי מזכירה בדבריה כי כל שנאמר היה במסגרת דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ונועד להעלות את סוגיית ההטרדות ואת נושא הייצוג הבלתי הולם למגזרים שונים כמגזר האתיופי, העולים מרוסיה, ערבים ואחרים ובתוך כך הוזכרו תופעות של מצוקות ייחודיות לכל מגזר. במסגרת זו העלתה את סוגיית ההתאבדות בקרב הקהילייה המגדירה עצמה 'הקהילייה הגאה', כינוי שגם לגביו יש למיכאלי השגות כשהיא תוהה על מה יש כאן להתגאות. לדבריה הסתרת הנתונים באשר לנטיות האובדניות בקרב קהילייה זו מחזקת ומגבירה את הבעיות. מיכאלי קובעת כי לא ניתן עוד להתעלם ולהדחיק את העובדה ולפיה אחד מכל שמונה בני הקהילייה חווה ניסיון התאבדות. "קשר שתיקה יביא להחרפת הבעיה". ובאשר לתופעת המוחצנות המוגברת של בני הקהילייה בתקופה שלפני ואחרי מצעד הגאווה, תוהה מיכאלי אם לא בשם החינוך לסובלנות כלפי האחר הפכנו לארץ סדום, כהגדרתה. בהקשר זה היא מזכירה את התכנים הבוטים בכלי התקשורת, תכנים להם נחשפים ילדים בבתיהם, וזאת לבד מאותם ילדים ונערים הנחשפים לתכנים ומראות בחוצות הערים. מיכאלי מספרת כי מאז פורסם מספר הטלפון שלה ברשת האינטרנט נחשפה למאות ואולי אלפי מסרוני נאצה שהופנו כלפיה "נחשפתי לאלימות נפשית ומילולית", היא מספרת ומציינת כי המידע הועבר לבדיקת קצין הכנסת, ובימים אלה היא שוקלת פנייה לבית המשפט בשל התנהגות ברוטאלית כלפיה ופגיעות בה כאישה. לדברי מיכאלי לנוכח הבוטות במסרי ה"גאווה" וחשיפתם גם לילדים רכים הגיעה העת להעלות על שולחן הדיונים את שאלת גבולות החשיפה וגבולות המותר בפגיעה בנפשו של האחד למען חירותו של האחר. "איפה הצדק החברתי לכל מי שצופה בתכנים הללו?", היא שואלת וקובעת כי העלאת הסוגיה היא חלק מהמחויבות ו"האחריות כלפי דור העתיד שצופה בתכנים הללו כבר בגיל 6 ובעוד עשר שנים נהיה בסדום או בארץ ישראל. איפה איבדנו את הערכים של ארץ הקודש?". כעת היא מקווה שחברי הכנסת שתקפו אותה יחשבו פעמיים על הקלות בה תקפו לפני שחשבו על עומקם של דברים אותם אמרה.
