ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום בתיקון לחוק ההוצאה לפועל. תיקון שמבקש לעגן בחוק, הליך מקוצר לגביית חובות עד 10,000 ₪. ההליך המוצע מאופיין במעורבות מינימאלית של הזוכה ובכך יחסכו לחייב הוצאות משפטיות. בשנת 2009 תוקן חוק ההוצאה לפועל, ונקבע בו מסלול מקוצר לגביית חובות של עד 10,000 ₪ מחייבים. התיקון נקבע כהוראת שעה וכפיילוט ניסיוני למשך שנתיים ימים. הוראת השעה הוארכה בשנה נוספת. תוקפה של הוראת השעה עומדת לפוג ומשרד המשפטים מבקש לעגן את המסלול המקוצר, בחוק קבוע. במהלך הדיון, נוצרה קואליציה של משרד המשפטים-רשות האכיפה והגבייה בתמיכת עמותת ידיד, חברת פרטנר וקופ"ח כלילית שתמכו בתיקון לחוק, בטענה כי המסלול מגן על האזרחים וחוסך בהוצאות. מנגד, יו"ר לשכת עורכי הדין מגובה בסוללת עורכי דין ושורה של חברי כנסת, התנגדו להצעת החוק. בטענה כי בחוק קיים ניגוד עניינים אינהרנטי וכי הוא עלול לפגוע בפרנסתם של כ – 30,000 עו"ד שמתפרנסים מהענף. סמנכ"ל רשות האכיפה והגביה, אריה כהן, אמר שבשנת 2011 נפתחו 23,109 תיקים במסלול המקוצר. מתוכם, 18,678 תיקים (מעל 80%), נפתחו ע"י בתי חולים. לעומת שנת 2009 בה פתחו בתי החולים רק 137 תיקים (4%). אזרחים פרטיים פתחו 2,243 תיקים (62%) בהליך המקוצר בשנת 2009, לעומת 2,067 תיקים ( 9% ) בשנת 2011. כהן הציג דוגמאות לעלויות גביית חובות. תיק שהקרן בו, עומד על 423 ₪ יעמוד בסוף ההליך המקוצר על 592 ₪ בלבד ללא תשלום שכ"ט, לעומת 1,584 ₪ אם התיק יטופל במסלול הרגיל. סך כל החובות שמטופלים במסלול המקוצר עומדים על 79 מיליון . מהם נגבו 36 מיליון ₪. כהן טען כי בגביית חובות מסוג שטרות, נגבו 46% במסלול המקוצר לעומת 32% במסלול הרגיל. מנכ"ל רשות האכיפה והגביה, דוד מדיוני, אמר כי "השאלה העומדת על הפרק היא, האם המחלה הממארת של חובות שהופכים לחובות אדירים, תימשך גם בחובות קטנים. אנחנו חושבים שאדם במצוקה שחייב סכומים קטנים, אין שום סיבה להטיל עליו הוצאות גביה שמצטברים לאורך השנים למאות מיליוני שקלים". סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, טען בדיון כי לפי הנתונים שבידיו, 80% מהחובות שמוגשים לטיפול הוצל"פ הם לטובת חברות וגופים ציבוריים. 80% מהתיקים, מוגשים כנגד אזרחים פרטיים. לדבריו, הטענה כי המסלול יפגע בפרנסתם של עורכי הדין, צריכה להבחן בועדת הרווחה. פה צריך לדון באזרח שמגיע למשרד עו"ד ונאלץ לשלם הרבה כסף בגין שכר טרחה". ח"כ אורי מקלב אמר "הציבור חייב למד"א כ- 300 מיליון ₪. יותר ממחצית החוב, נובע משכ"ט והוצאות גביה. נתון זה, מאפיין רשויות רבות שגובות חובות. הרשויות והחברות הגדולות, נוגשות בחייבים המסכנים. אנחנו צריכים להחליט את מי אנחנו מייצגים. את עורכי הדין, או את האזרחים. לשכת עורכי הדין באים לכאן כדי לייצג אנשים שעשו הון על גבם של מסכנים". לדברי מקלב, "צריך לתת צל"ש למסלול המקוצר". ח"כ חנא סוייד אמר, כי "אנו צריכים לייצג את הציבור. אולם, גם עורכי הדין הינם ציבור. מחד, המערכת מייצרת עורכי דין בלי סוף, ומאידך המערכת מבקשת לשלול מהם את פרנסתם. ח"כ שכיב שנאן אמר "פתגם סיני שתורגם לערבית אומר "אסור שהזאב ימות אולם אסור גם שכל הכבשים ישחטו". ח"כ אכרם חסון אמר, כי "מניסיוני כראש רשות הייתי רואה אזרחים שחייבים הרבה כסף לעייריה והייתי אוכל את הלב כשראיתי את החייבים ממלאים אוטובוסים ונוסעים לנופש באילת". חסון טען כי מעל 70% מהתיקים שייכים לבני מיעוטים. ח"כ יובל צלנר הלין כנגד ניגוד העניינים האינהרנטי במסלול המוצע. לדבריו "בהליך המקוצר, השופט הוא גם התליין". צלנר הציע שהמסלול יוגבל ל- 10 תיקים לזוכה בשנה. יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד דורון ברזילי אמר "לא יכול להיות שהכנסת תיתן יד למצב של ניגוד אינטרסים זועק לשמיים. המסלול המוצע, פוגע ומזיק למערכת המשפט. אנחנו עושים נזק ציבורי אדיר". לדבריו, יתכן שצריך להגיע להסכמות בנושא שכ"ט". המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט השיב לטענות לשכת עורכי הדין וחברי הכנסת בנושא ניגוד העניינים במסלול המקוצר, "בואו ונשים את הדברים על השולחן, יש פה איגוד מקצועי שמגן על האינטרסים שלו. בעיני, בעייתי שלשכת עורכי הדין מגנה על האינטרסים של חבריה, על חשבון הציבור". עוד אמר ליכט, "הרי בסוף, הזוכה יקבל את כספו. השאלה כמה זה יעלה לחייב. המדינה מבקשת לצמצם את פערי התיווך שבין החייב לזוכה. אם אפשר לעשות את הפעולה הזו באופן שמצמצם את יוקר המחייה, אז למה לא לעשות את זה?" תהה ליכט. נציגת חברת פרטנר עו"ד יעל בן נר אמרה "בחוב של 1,500 ₪ הצרכן ישלם לחברה, פי שניים במסלול הרגיל לעומת המסלול המקוצר. לדבריה, לקוחות חברת פרטנר, יחסכו כ- 20 מיליון ₪ בשנה. זה מאות מיליוני שקלים בתועלת משקית. בן נר טענה כי התנגדות לשכת עורכי הדין נובעת מכך ש - 30 אלף עורכי דין מתפרנסים מענף ההוצל"פ.
