תומכים בקיצונים. צמרת
תומכים בקיצונים. צמרתצילום: מירי צחי

לרגל ציון 65 שנה להסכם הסטטוס קוו, נערך היום בועדת החינוך של הכנסת דיון בסעיף החינוך במסמך הסטטוס קוו.

צבי צמרת, יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר אמר, כי "אין היום ממלכתיות בכלל. אין ליבה. רק בחינוך החרדי יש עשרים זרמי חינוך. וזה לא קיים רק בחינוך החרדי אלא גם בחינוך החילוני. משרד החינוך מממן גם דברים קיצוניים ביותר כולל בתי ספר של התנועה האיסלמאית. בתקופתי נפתחו למעלה מאלף מוסדות חינוך לא מוכרים רשמיים וזה מדאיג. לא מתקבל על הדעת שיש 157 מקצועות לבגרות. זה בא על חשבון הליבה. יש לצמצם וליצור ליבה".

חבר הכנסת שלמה מולה האשים את מערכת החינוך החרדית כי היא יוצרת אפליה. בתגובה אמר יו"ר החינוך החרדי העצמאי אברהם ליזרזון, "אין אצלנו אפליה. במוסודות החינוך שלנו לומדים גם אתיופים אך בתנאי שעברו גיור לחומרא". מולה הגיב בזעם, "אתיופים לא יהודים מבחינת מערכת החינוך החרדית?! בשביל מה הם צרכים להתגייר?"

ליזרזון הוסיף ואמר, "ישנה סטיגמה שבתי הספר החרדיים אינם לומדים את המקצועות המופיעים במסמך הסטטוס קוו. אולם זו סטיגמה שנובעת מחוסר ידיעה ומכך שהציבור מוזן על ידי תקשורת שונאת תורה. בחינוך העצמאי החרדי לומדים מקצועות כדוגמת מדעים ולשון. מעבר לזה הוענקה לנו עצמאות חינוכית שלא ללמד דברים שפוגעים בנו ובזהות שלנו".

חבר הכנסת שלמה מולה טען, כי "פג תוקפו של הסכם הסטטוס קוו. ישנה התרחקות של הנוער החילוני מהשורשים היהודיים והחינוך הממלכתי חייב  לפתור סוגיה זו. בנוסף לכך אין סטטוס קוו גם  בחינוך החרדי ובחינוך הערבי, בו בתי הספר של התנועה האיסלאמית מתוקצבים על ידי המדינה".

הרב יוסף פוליטי, המפקח הארצי רשת אל המעיין אמר ש"מסמך הסטטוס קוו נותן חופש למוסדות החינוך, כך שלא יפגע מצפונם הדתי. אז מדוע אתם כל הזמן מנסים להתערב? אילו הייתם מנסים לגבש תכנית ליבה יחד עם החרדים ולא מנסים לכפות עלינו, היינו מקקבלים אותה בשמחה עבור מוסדותינו בהם קיים מסלול של תורה עם דרך ארץ".

בתגובה לדבריו אמר חבר הכנסת יעקב כץ, "הכמות של הדתיים והחרדים גדילה מבחינה דמוגרפית יותר מכולם. הם יהיו הרוב ולכן אנחנו נקבע בסופו של דבר מה תהיה הליבה ומה ילמדו".

אילן גאל דור מנכל עמותת גשר אמר בדיון כי "שיח הסטטוס קוו הוא השיח שצריך להוביל ולא השיח הקיים כיום שבא לידי ביטוי בכוחניות וברצון לכופף את האחר. הסוד של בן גוריון בהסכם הסטטוס קוו הוא בכך שהוא חתר להגיע להסכמה ויש ללמוד ממנו לפעול בדיאלוג ולא בכפייה".