נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, השופטת אסתר חיות והשופט אורי שוהם, הוציאו צו על תנאי המחייב את הכנסת להסביר מדוע לא תאפשר את הנחת הצעת החוק של ח"כ אחמד טיבי לשלילת תקציבים מ"מכחישי הנכבה". נזכיר כי כ"תגובת נגד" לחוק הנכבה", המאפשר לשר האוצר לשלול תקציבים מגופים מתוקצבים אשר יציינו את ה"נכבה" באירועים מיוחדים, הגיש ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) את הצעת החוק המדוברת. על פי הצעת החוק יוסמך שר האוצר לשלול תקציבים מגופים מתוקצבים אשר יפעלו למה שהוא מכנה "הכחשת הנכבה", בעזרת מנגנון דומה למנגנון הקיים ב"חוק הנכבה". נשיאות הכנסת החליטה שלא לאפשר את הנחת הצעת החוק, זאת משום שהיא נופלת בגדר אחת מעילות הפסילה האפשריות, "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". ח"כ אחמד טיבי עתר נגד הפסילה לבג"ץ, וכעת כאמור הורו שופטי בג"ץ לכנסת להשיב לעתירה. נזכיר כי בתגובה מקדמית לעתירה שהוגשה מטעם הכנסת באמצעות היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, ועוזרו, עו"ד גור בליי, נטען כי למרות שפסילת הצעת החוק מהווה שינוי במדיניותה המסורתית של נשיאות הכנסת, הנמנעת לרוב מפסילת הצעות חוק בכלל ונמנעה עד עתה משימוש בעילה זו בפרט, החלטת הנשיאות במקרה זה אינה חורגת ממתחם הסמכות ושיקול הדעת המוקנים לנשיאות על-פי התקנון, ופגיעתה בחופש הביטוי ובפעילות הפרלמנטרית של חה"כ טיבי היא קטנה. בתגובתה מסבירה הכנסת, כי "הצעת החוק אינה נוגעת רק לציון הנכבה כעניין וולונטארי-פרטי, אלא בעצם מבקשת מן המדינה לאמץ את נרטיב הנכבה כנרטיב מכונן ו"ממלכתי" ומבקשת כי המדינה תעשה שימוש בכלים תקציביים כדי לקדם בקרב גופים הנתמכים על-ידה נרטיב המתייחס להקמתה של המדינה היהודית כאסון. דומה כי לא ניתן להתעלם מן המשמעות שיש לקביעה מסוג זה על ההיבטים הסמליים הכרוכים בזהותה היהודית של המדינה". כמו-כן, טענה הכנסת כי "על רקע המתח המובנה שבין ציון יום הנכבה ובין ציון יום העצמאות באותו יום ממש, ניתן לראות בהצעת חוק המבקשת ליטול תקציבים מגוף בגין הוצאה שהיא במהותה "הכחשה פומבית של יום הנכבה", כהצעה המבקשת, למעשה, לפגוע במעמדו וייחודו של יום העצמאות, ובכך לפגוע באחד מן המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי".
