תושבי הישוב עמונה הסמוך לעפרה שיגרו מכתב לשרים חברי ועדת השרים לענייני התיישבות, בו הם קוראים להם לא לאפשר לפרקליטות להמשיך בעמדתה לפיה חובה לפנות את הישוב. "אנו תושבי היישוב עמונה – כחמישים משפחות וכמאתיים ילדים המתגוררים במקום קרוב לעשרים שנה – פונים אל אדוני בבקשה לפעול לכך שהמדינה תודיע על שינוי במדיניות הדרג המדיני בכל האמור לבניה על קרקעות שלגביהן נטענו טענות בעלות ביהודה ושומרון", נאמר בפתיחת המכתב. התושבים מציינים, כי "במסגרת מתווה הפשרה עליו התחייב ראש הממשלה במקביל להפלת חוק ההסדרה בכנסת, הצהיר רוה"מ כי נוהל ההיענות האוטומטית של הפרקליטות לעתירות גופי השמאל הקיצוני תיפסק, וכי הרס מגרון ושכונת האולפנא לא יצור תקדים לעקירת ישובים נוספים בלב הארץ. התחייבות זו תעלה למבחן בימים הקרובים, ביחס לבג"ץ עמונה". לדבריהם, "בבג"ץ עמונה אין פסק דין חלוט, והמדינה יכולה בקלות ליישם הלכה למעשה את המדיניות החדשה עליה התחייב ראש הממשלה. אך התיקון יתאפשר רק אם תזדרז הממשלה לפעול בטרם תוציא הפרקליטות הודעת עדכון, ש'תסנדל' את הדרג המדיני ותטיל על מדינת ישראל עוד "גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה". עמונה היא ישוב חי ושוקק שהוקם לפני למעלה מחמש עשרה שנה. הישוב קיבל תמיכה מלאה של משרדי הממשלה בתחומי התשתיות, החינוך, הקהילה והשירותים המוניציפליים (מה שאמור להקנות לישוב הגנה מטעם דוקטרינת ההשתק המנהלי). הישוב עמונה סמוך מאוד לישוב הוותיק עפרה. אנו קהילה צעירה ומתפתחת, וזכינו להקים בישוב - בית כנסת, מקווה, משחקיה, ספריה ומרכז מבקרים. בתחום החינוכי, יש בעמונה - מעון, שני גני ילדים ובית ספר לבנים. בחלקו הצפוני של הישוב התפתחה חקלאות ענפה, ובה – דיר כבשים, מטעי גפנים, פטל וגודגדנים. לצד מבנים עראיים, הוקמו בישוב מבני קבע רבים. מרקם החיים הייחודי הזה נמצא היום בסכנת חורבן, ובידכם לעצור זאת". התושבים מוסיפים, כי לדעת המומחים יש פתרונות משפטיים, "עמדתנו היא כי תשובות המדינה עד כה, כפי שנוסחו בידי הפרקליטות, נכתבו באופן חד צדדי תוך התעלמות מחוות דעת של אושיות משפט ומומחים רבים בתחום המקרקעין ביו"ש כגון שופט ביהמ"ש העליון חנן מלצר (בזמנו, כמייצגם של תושבי מגרון), ד"ר יעקב ויינרוט, עו"ד איתן גבע ועוד רבים רבים. הללו סבורים כי עמדתה של הפרקליטות מבחינה משפטית גרידא, מוטעית מיסודה וכי גם בלי חוק ההסדרה ישנה תשתית משפטית איתנה דייה כדי להכשיר למפרע התיישבות יהודית חלוצית ביהודה ושומרון שנעשתה על קרקעות שלגביהן נטענו טענות רישום שונות". התושבים אף מציינים, כי "דוגמא נוספת לחוסר תום הלב של הפרקליטות הוא בהרחבת בג"צ עמונה. על אף שהעותרים הגישו את עתירתם בהתייחס למספר חלקות בודדות, באה הפרקליטות בשם המדינה והודיעה כי על פי מדיניות הדרג המדיני כביכול היא מרחיבה את העתירה לכל שטח היישוב ולא רק לאותן חלקות בגינן הוגשה העתירה. הפרקליטות החליטה לספק לעותרים סעד שלא נדרש ולהרוס את כל הישוב". את החיצים מפנים התושבים באופן ממוקד לאדם אחד, "אם להיות קונקרטיים, ניסוח עמדת הפרקליטות בנושא זה נעשית בידי המשנה ליועמ"ש מייק בלאס. כפי שנחשף בסוף השבוע האחרון בתקשורת, האיש אינו בוחל בשום דרך בכדי לקדם אג'נדה פוליטית חד צדדית במסווה של חוות דעת מקצועיות כביכול. כך בפרשת זימונו של פעיל השמאל הקיצוני מיכאל ספרד להרצאה 'מקצועית' ביום חמישי הקרוב לפרקליטים בשירות המדינה על "חידושים בדיני שטחים", וכך בהתערבותו הבוטה והחד צדדית בפעילותה של הוועדה לקידום השוויון בנטל (ועדת פלסנר) תוך עקיפת היועץ המשפטי לממשלה (שתי הפרשיות התפרסמו בעיתון 'מקור ראשון' ב-22.06). לא יעלה על הדעת שסוס טרויאני של השמאל הקיצוני בתוך הפרקליטות יתווה עבור ממשלת ישראל מדיניות בנושאים כל הרי גורל ומשמעות". לדברי התושבים, החשש הוא כי ניסוח עמדת המדינה בבג"ץ יגרום לקביעת מדיניות מנוגדת לזו של הדרג המדיני, "אנו חוששים מאוד כי הודעה דו משמעית או מתחמקת שתוצג בפני בג"צ תיתפס כלא רצינית וכמלאה סתירות פנימיות, עמדה המשקפת רצון 'ללכת עם ולהרגיש בלי'. עמדה כזו עלולה להביא למתן פסק דין בסמוך לאחריה, שבו יבקש בג"צ, ובצדק, לשים סוף לגרירת הרגליים של המדינה ולבקשות הדחייה החוזרות ונשנות, שלא יצטיירו אלא כניסיון לא רציני למשוך זמן. האחריות על כך תוטל על הדרג המדיני שלא הציג את העמדה המתבקשת". "על כן אנו פונים אליך בבקשה לפעול אצל רוה"מ ובוודעת השרים ובכל דרך אפשרית כדי הודעת העדכון הנ"ל תבשר על שינוי מהותי בעמדת המדינה ולפיה בתי היישוב לא ייהרסו. כיישוב שהפך בכורח הנסיבות והאירועים לסמל ההתיישבות אנו תקווה שתפעל ככל יכולתך להסדרת היישוב ולמניעת מראות דומים לאלו שהיו בעמונה לפני כשש שנים", חותמים התושבים.
