כך סבור הרב זלמן נחמיה גולדברג, במאמר שיתפרסם בשנתון ההלכתי החדש "תחומין". לדבריו, מי שמשכו את כספם בצירוף התשואה שהובטחה להם לפני שנתגלתה ההונאה, נהנו מגזל אחרים, שהפסידו בהונאת-הענק את קרן השקעתם ברנרד מיידוף הולך לבלות את 150 השנים הקרובות בכלא, ובנקים רבים וכן מוסדות ועמותות מחפשים את 65 מיליארד הדולרים שאבדו כתוצאה מההונאה שלו. אבל, הנה בשורה שאולי תשיב מעט מהאובדן האינסופי של הכסף. הרב זלמן נחמיה גולדברג, פוסק מוערך ונחשב, לשעבר דיין בבית הדין הרבני הגדול וכיום אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית, מפרסם כי במקרים מסוימים - מי שמשכו את כספם בצירוף התשואה שהובטחה להם לפני שנתגלתה ההונאה, נהנו מגזל אחרים, שהפסידו בהונאת-הענק את קרן השקעתם- ועליהם להשיב את הרווחים. "הדבר תלוי בדרך ההפקדה", כותב הרב גולדברג, "אם מדובר במשקיעים שלא היה ביניהם היתר-עסקא, נמצא שכל השקעה הייתה בגדר הלוואה. ואז הדין הוא, שלוה שחייב לכמה בעלי-חוב, אף שיש לחלק ביניהם מה שיש לו ללווה, מ"מ אם קדם אחד מהמלווים ותפס או שהלווה נתן לו, זכה אף ביותר ממה שהיה מגיע לו אילו חלקו לכולם. אמנם את סכום הרבית שקיבלו, יחזירו, וכסף זה יחולק ע"י הלווה לכל המלווים שלא קבלו את הקרן חזרה". לדברי הרב גולדברג, "אכן אם מדובר שהיה ביניהם היתר-עיסקא ונמצא שחצי מן ההשקעה הוא פיקדון, הפיקדון שייך לכל אחד מן המשקיעים כפי חלקו. ואם גבה מלווה אחד יותר ממה שהיה פיקדונו, בזה לכאורה לא זכה וצריך להחזיר לשאר המלווים את חלקם בפיקדון. גם את דמי הרווח יחזיר, שכן היתר עסקה לא חל עליו, שהרי הלווה שלמם מכספי הפיקדונות שגנב". הרב מוסיף כי "אם לאחר השבת הפיקדונות נותר כסף, יחלקו אותו בין המלווים, כפירעון הלוואותיהם", אך מסתייג כי "עדיין יש לעיין אם יוכל המלווה, שקיבל כבר הכול, לטעון 'בטרם אשיב כל הסכום מעבר לפיקדוני נחכה ונראה אם יישאר כסף לאחר השבת הפיקדונות. ואז אהיה בבחינת בעל-חוב שקדם וגבה ביחס להשבת ההלוואות'. הרב מדגיש כי "גם אם לא היה היתר-עיסקא, יש לומר שהמלווים שהלוו ללווה הייתה הלוואתם בטעות, שאילו ידעו שהלווה (מיידוף, במקרה זה) משקר לא היו מלוים לו, ונמצא שהממון שנטל מי שהספיק ליטול, הם בחלקם משאר המלווים, ודינם כפיקדון". דברי הרב גולדברג יתפרסמו, בכרך הקרוב של "תחומין", השלושים-ושניים במספר, היוצא לאור ע"י מכון צומ"ת שבאלון שבות זה 32 שנה. השנתון מהווה במה למחקרים ולבירורי הלכה בסוגיות הנולדות מהמפגש בין אורח החיים היהודי ובין הקדמה הטכנולוגית והמודרניזציה, ועוסק במגוון סוגיות כשבת ומועד, כשרות המזון, מצוות התלויות בארץ, אישות ומשפחה, חברה ושלטון, משק וכלכלה, משפט, צבא וביטחון, תורה ומדע וענייני מקדש וגאולה.
