דמותו של מנכ"ל אמנה, זאב (זמביש) חבר, היא אחת הדמויות המסתוריות ביותר, אם לא המסתורית ביותר, בין דמויות הנהגת ההתיישבות ביו"ש. זמביש כלל לא מגיב להצעות להתראיין, הוא סרבן נאומים ומפגני יחצ"נות מוחלט ואת פעילותו הוא מעדיף למקד על הטרסות ובחדרי ישיבות סגורים. בסרט הגמר שלו בבית הספר לקולנוע 'סם שפיגל' מציג ישי גולדפלם את סיפור הקונפליקט בין זמביש כמייצג דור ההתיישבות הוותיקה לבין הדור החדש בהתיישבות, דור הגבעות. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו על הסרט ועל מה שמאחוריו. "רציתי לעשות סרט על המתח שבין הדור הישן לבין הדור החדש. זמביש מייצג את הדור הישן, דור המקימים ולעומתו הדור הצעיר, הדור שמפתח דרכים משלו להתיישבות. כדי לעשות את המפגש דרמטי יותר הפכתי את נציג הדור החדש לבנו של זמביש", אומר גולדפלם המדגיש כי בסרטו מוטחת ביקורת דו צדדית. "אני לא חוסך ביקורת מאף אחד, גם מהדור הצעיר וגם מהדור של זמביש". באשר ליכולתו לשפוט תהליך שעודנו מתרחש גם בימים אלה אומר גולדפלם כי אין מדובר בשיפוט אלא בשיקוף של מציאות, וגם סופו של הסרט אינו שחור או לבן, כלשונו. גולדפלם מספר כי תסריטים שכתב לפני כשלוש שנים, כאשר החל את עבודתו על הסרט, הפכו למציאות בנקודות המפנה והעימות השונות בשנים האחרונות ועד ימים אלה בגבעות השומרון. להערכתו נקודת המפנה המשמעותית ביותר בין שני הדורות וגישתם להתיישבות היא הרס עמונה. ומה לגבי זמביש עצמו? גולדפלם מספר שכצפוי לא עלה בידו ליצור עימו קשר למרות שרצה להתלוות אליו לעבודתו ובכך להיחשף לאספקטים נוספים באישיותו, אבל "הבנתי שהדבר לא יקרה. אין סיכוי שזה יקרה...". כדי להשלים את הפער שוחח עם אנשים רבים שמכירים את זמביש ובמקביל עם נוער הגבעות עצמו. כעת קשה לו לנחש כיצד יגיב זמביש כשיראה את הסרט. "קשה לומר מה יגיד. אני מכיר את האישיות הציבורית שלו ולא את האישית". בסרט, 'בדרכו' שמו, מגלם את דמותו של זמביש השחקן צחי גראד, אדם שמגיע, כמו גם חבריו של גולדפלם לבית הספר, מהקצה האחר של הקשת הפוליטית והחברתית של החברה בישראל, אך מסתבר שגראד עצמו רותק לדמותו של זמביש ולדמותם של בני הפלוגתא שלו. גולדפלם מספר כי בין הצילומים שנעשו על הגבעות בשומרון ישב לא פעם גראד על כוס קפה עם נוער הגבעות ונחשף לעולם שלא הכיר. עוד הוא מספר על החלטתו של גראד להיכנס לרכבו ולהגיע לפסטיבל סרטים בגוש עציון כדי לחוש את האווירה ולהכיר את הלכי הרוח בקרב הנוער בשומרון. להערכתו אם לא היה עושה את הסרט יתכן וגראד לא היה חוצה את הקו הירוק. באשר לחוות דעתם של המומחים אומר גולדפלם כי במקביל לאותם שטוענים כי הסרט מגזרי ומקומי ורבים יתקשו להתחבר אליו ישנה הדעה האחרת ולפיה ככל שהסרט מקומי יותר יהיה בכוחו לדבר אל קהל רחב יותר. הוא עצמו, כצפוי, מצדד בגישה השנייה ומקווה שהיא תוכיח את עצמה בפסטיבלים אליהם הוא מנסה להגיע עם 'בדרכו'. תודה לכתב ערוץ 10, רועי שרון, על העזרה בהכנת הכתבה.
