בית משפט השלום בירושלים, דחה לאחרונה את עתירתו של בעל סטקייה בעיר העתיקה בירושלים, שטען כי רב העיר העתיקה, הרב אביגדור נבנצל, פרסם עליו לשון הרע. תביעתו של בעל הסטקייה, באה לאחר שהרב נבנצל פרסם מודעה, במקומות שונים ברובע היהודי בירושלים, בה נטען כי חנותו – 'שווארמה בר' איננה כשרה. במודעה נכתב: "לכל בני ירושלים קהילות הקודש שיחיו. כאשר ישנה מסעדה הנקראת "שוארמה בר" ברחוב תפארת ישראל כאן בין החומות המציגה תעודת כשרות כביכול וכאילו היא למהדרין מן למהדרין. הנני לגלות דעתי שאין לסמוך כלל על התעודה המוצגת שם ואסור לאכול שם בשום אופן ואין שום נאמנות לבעלי המסעדה. הנני בבקשה לפרסם דברים אלה בכל האמצעים המותרים ולתלות מודעה זו בכל המוסדות בעיר העתיקה שלא לקנות במסעדה הנ"ל שום דבר כלל עד שיקבלו עליהם הכשר של רבנות מוכרת אשר ניתן לסמוך עליה, ולהזהיר גדלים על הקטנים ולתיירים המבקשים מחוץ לחומה כנ"ל". הרב נבנצל טען בבית המשפט, כי בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות, הגוף המוסמך לתת הכשר הוא רק מועצת הרבנות הראשית או רב שהיא הסמיכה, רב מקומי במקום שבו נמצא בית האוכל או רב צבאי - כאשר מדובר בבסיסי צה"ל. עוד טען רב העיר העתיקה כי מתפקידו להזהיר את הציבור מפני מקום כזה המציג עצמו ככשר, למרות שאינו כזה. בהחלטת השופט נכתב כי הגוף שנתן את תעודת הכשרות לסטקייה - 'עטרת מהדרין', הינו גוף שלא קיבל אישור מהרבנות הראשית לישראל להעניק כשרות למקומות אכילה. השופט כתב בהחלטתו כי אמנם פרסום מודעות מצד הרב נבנצל הינם בתוך הגדרת 'לשון הרע' אך משום שיש לו טענות המצדיקות את פרסום המודעה, "לא ניתן לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי כלשהוא או להתנצל בפניו". עוד הדגיש השופט, כי "הנתבע שימש כרב העיר העתיקה וככזה הוא מחוייב להתריע על כל עסק שמציג עצמו ככשר ואין לו תעודת הכשר". "בנדון דנן", נכתב בהחלטה, "אין ספק שכסמכות ההלכתית וכמי שהיה רב העיר העתיקה מטעם הרבנות הראשית מוסמך ורשאי הנתבע, ואולי אף חייב, להתריע בפני מי שמבקש לאכול רק במקום שיש בו הכשר, על מקום שמציג עצמו ככשר ואינו כזה לפי הוראות החוק. וכן להתריע על מקום שאנשים עלולים לטעות ולחשוב שהוא כשר, שהמקום אינו כשר לפי הוראות הדין". "אין ספק גם, שלפחות לציבור המבקש לאכול אוכל כשר, היה ענין רב בפרסום שכן הוא עלול היה להיות מוטעה על ידי התעודה שהיתה תלויה בבית העסק, תעודה שעלולה להטעות את הרוכש התמים לחשוב שמדובר בבית עסק שלו תעודת כשרות". לסיום, חזר השופט והדגיש כי "אין ספק שלסמכות התורנית הגבוהה של המקום קיימת חובה מוסרית וחברתית להתריע בפני מי שמבקש לאכול אוכל כשר בלבד וברמת כשרות מסויימת, כי האוכל הנמכר במקום פלוני אינו כשר, בהתאם להוראות החוק".
