באמצעות רובוטיקה, קרני לייזר, טכנולוגיית ה-GPS וכלי משוב חכמים, הצליח דניס הונג לבנות מכונית שתשמש נהגים עיוורים. "לא מדובר במכונית 'בטוחה'", הוא נזהר מלציין, "אלא מכונית שבה נהג שאינו רואה יוכל לקבוע את המהירות, הדרך ואת הקירבה המותרת לשאר הרכבים. כלומר- לנהוג באופן עצמאי". בראיון שנתן לרשת ה-BBC הוא ציין כי מה שנחשב עד היום לבלתי אפשרי (שאדם עיוור יוכל לנהוג בביטחה ובעצמאות)- היום כבר אפשרי. בתחילה עבד הונג על פרויקט של מכונית המסיעה את עצמה. הנהג צריך רק ללחוץ על כפתור הפעלה, והמכונית מסוגלת להאיץ למהירות הרצויה ולהתנייד בדרך הנכונה בצורה עצמאית. בשנת 2007 הוא וקבוצתו זכו בחצי מיליון דולר על הגיעם למקום השלישי במרוץ עם המכונית הזו. הונג מציין כי הוא חשב שיהיה מדובר בפרויקט קל ביותר, מכיוון שכבר הייתה ברשותו המכונית המסיעה את עצמה, אבל ועדה מיוחדת של הרשות למען העיוור התנתה את האתגר ביצירת מכונית המסוגלת לתת לעיוור לנהוג בה על ידי הפעלת שיקול דעת בצורה אקטיבית, ולא ליצור מכונית המסוגלת להסיע נהג עיוור בתוכה. בקיץ 2009 הזמין הונג אלפי עיוורים להתנסות בנהיגה באב הטיפוס למכונית שיצר. הוא מציין שהחוויה לעיוורים הייתה מדהימה. הבעיה של אב הטיפוס היתה שהמכונית הייתה מוגבלת ביותר, ויכלה לנסוע רק במגרש חניה שטוח לחלוטין. הדגם הבא כבר עוצב כמכונית רגילה לגמרי. העיוורים משתמשים בעזרים טכנולוגיים (כפפות ואפודה רוטטת וחיישני מושב המכוונים את הנהג ולוח בקרה המשחרר זרמי אוויר למתן אינפורמציה על הדרך), בעזרתם מקבלים העיוורים את האותות הנקלטים במערכת הממוחשבת ומסייעים להם להבין את המתרחש במהירות כך שיוכלו להגיב לסביבה ו"להסיע" את המכונית על פי החלטתם. הונג הבטיח כי המכונית לא תעלה על הכבישים הרגילים עד שיוכח כי היא בטיחותית לנהג ולסובבים אותו.
