האם הצורר הנאצי, שהורה על רציחתם של מיליוני יהודים בשנות השואה, איפשר את הישארותם של יהודים בחיים? מחקר שפורסם באחרונה מגלה שהיה לפחות אחד כזה.

"בארכיון הלאומי של מדינת נורד ריין-וסטפליה במערב גרמניה מצאתי כ-70 אלף מסמכים של הגסטאפו המקומי. חיפשתי חומר על המשפטנים היהודים שבהם. בין המסמכים הסתתר התיק של השופט היהודי ארנסט הס שאותו הורה היטלר להותיר בחיים ולאפשר את יציאתו".

את הממצא ההיסטורי הזה סיפרה בסוף השבוע האחרון ל'הארץ' ההיסטוריונית הגרמניה ד"ר סוזאנה מאוס, שחשפה את "כתב ההגנה" שהעניק הצורר הנאצי היטלר לשופט יהודי מגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה. המסמך הנדיר ראה אור לראשונה בכתב העת היהודי החדש "קול יהודי מגרמניה", המפורסם ברחבי ברלין.

לדברי מאוס, ההיכרות בין הס להיטלר החלה שנים קודם למלחמת העולם השניה, כשהשניים שירתו באותה יחידה במלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה עבד הס בתור שופט מקומי. ב-1936, עם כניסתם לתוקף של חוקי הגזע, נושל מתפקידו, ובאותה שנה אף הותקף פיזית בידי נאצים, ונטש את גרמניה יחד עם משפחתו לצפון איטליה.

מביתו החדש באיטליה הוא שלח מכתב אישי להיטלר ובו ביקש לחוס על משפחתו. כדי להגיע אל הצורר היטלר, הסתייע הס גם בחבר מימי מלחמת העולם הראשונה, פריץ וידמן, שהיה אחד מעוזריו של הפיהרר ואף מקורב לראש לשכתו.

על פי מסמכי ד"ר מאוס, היטלר נענה לבקשת הס והורה לרשויות להעביר לו את כספי הפנסיה שלו עד לגלותו לאיטליה. כמו כן פטר אותו מהחובה לציין את המילה "ישראל" במסמכיו וכל זיהוי יהודי הוסר ממנו.

דא עקא, שבהמשך אותה שנה נאלץ לחזור לגרמניה ובהתאם להסכם בין גרמניה לאיטליה. ניסיונותיו להגר עם בני משפחתו לשווייץ ולברזיל נכשלו. ביוני 1941 נקרא לרשויות במינכן, וכשהציג להם את "כתב ההגנה" שקיבל מהפיהרר, נאמר לו כי הוא כבר אינו בתוקף וכי מעתה הינו "יהודי ככל היהודים". הרשויות במינכן לא הסתפקו בזאת והמסמך אף נלקח ממנו ומעולם לא הושב לו.

בהמשך גורש השופט לשעבר למחנה ריכוז הסמוך למינכן שם ביצע עבודות כפייה. הדבר היחיד שהציל את חייו היתה העובדה שהיה נשוי לנוצריה פרוטסטנטית. בניגוד אליו, אחותו ואמו נשלחו לטרזנשטאט בצו שנחתם באופן אישי על ידי אדולף אייכמן. אחותו נרצחה זמן מה לאחר מכן באושוויץ. אמו הצליחה לברוח לשווייץ.

לאחר המלחמה נותר הס בגרמניה וסירב להתמנות חזרה לשופט. למחייתו עבד כמנהל ברשות הרכבות בפרנקפורט. ב-1983 הוא נפטר. בתו, היום בת 86, חיה עדיין בגרמניה. את הסיפור סיפרה בראיון ל"קול יהודי מגרמניה", שם אף נחשפו המסמכים לראשונה.