מפגן מרשים בחברון. למעלה משש מאות מתומכי ההתיישבות התכנסו אתמול (חמישי) באולם הצמוד למערת המכפלה לקריאה משותפת להחלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון. בכנס, השני במספר, שאורגן על ידי 'נשים בירוק' נשאו דברים שורת אישים בהם יו"ר 'הבית היהודי', השר הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, שקרא להחיל ריבונות על כל השטח ולא רק על הישובים או על שטחי C בלבד. לטעמו של השר הרשקוביץ החלת ריבונות על חלק מהשטח מתפרשת בעיני הצד השני כתחילת הויתור על שאר השטח, ועל כן יש להבהיר את הדברים באופן מפורש ולפעול להחלת ריבונות כוללת. בכנס השתתף גם חבר הכנסת אורי אריאל שפרס את משנתו המדינית באשר לעתיד השטח, תוך שהוא מציג מתווה פוליטי הכולל גם שינוי מבנה ההצבעה לכנסת באופן בו גם אם יקבלו ערביי יהודה ושומרון אזרחות לא יוכלו להביא לשינוי דרמטי במפה הפוליטית בישראל. בין הדוברים היה גם עו"ד איציק בם מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל שניתח את המציאות המשפטית ביהודה ושומרון וקבע כי סוגיית החלת הריבונות אינה סוגיה משפטית אלא פוליטית גרידא שכן אין ריבון אחר הדורש השבת השטח לידיו, ובפועל קיים ביו"ש מעין "ואקום ריבוני". יו"ר מועצת שומרון, עו"ד גרשון מסיקה, קרא לציבור הישראלי לא לחשוש מלהציג את עמדותיו ודרישותיו להחלת ריבונות ומלהציב את עמדתו הנחרצת בדבר שייכות השטח לעם ישראל. בין השאר סיפר מסיקה על מפגשיו עם אישים ערבים בארץ ובחו"ל שהביעו כבוד רב לעמדה ברורה זו. ציר ישראל לשעבר בוושינגטון, יורם אטינגר, הציג נתונים סטטיסטיים המפריכים את החשש מהשד הדמוגרפי הערבי. חברת הכנסת ציפי חוטובלי סיפרה על ההתמודדות הפרלמנטארית בדרך להביא לשינוי היחס ליהודה ושומרון והעמידה הנחרצת לדרישת הריבונות בשטח כולו. לדבריה גמגום בסוגיה זו אינו מתיישב עם טענה שהשטח שייך לנו ועל כן יש לומר את הדברים בצורה נחרצת וברורה. עורכת הדין דפנה נתניהו, עורכת השבועון 'מראה', קשרה בין חזון הרצל ליישום הריבונות הישראלית ביו"ש וקבעה כי כיום אנו קרובים לריבונות יותר מאי פעם, ואולם קובעי השיח הציבורי הם המכשלה האמיתית להגשמת שחרורנו הלאומי. העורך הכלכלי של העיתון 'מקור ראשון', ערן בר טל, קבע כי אין בסיס לחשש שמציג השמאל מהשלכותיה הכלכליות של החלת הריבונות. הוא אף פרס משנה סדורה המוכיחה כי מהלך שכזה רק יחזק את הכלכלה הישראלית ולא להיפך. בדבריו הוסיף וקבע בר טל כי החלת ריבונות היא לא רק זכות אלא חובה מוסרית כלפי האוכלוסייה הערבית ביו"ש שאינה זוכה לתנאי מחייה וכלכלה ראויים בשל היעדר הריבונות וההפקר שנוצר בשטח. עורך העיתון 'בשבע', עמנואל שילה, נשא דברים גם הוא והסביר מדוע לטעמו הצעד הראשון להחלת ריבונות צריך להיות דווקא בבקעת הירדן ולא בגושי הישובים שעליהם יש קונצנזוס וממילא הם אינם מיועדים למו"מ מול הצד הערבי. קרוליין גליק, עורכת בכירה בג'רוזלם פוסט, פרסה בכנס את יתרונות החלת הריבונות הישראלית על השטח כולו ולא רק על שטחי C. "המחיר יהיה אותו מחיר, אז חבל לשלם אותו על חצי עבודה...". הכנס נפתח בברכתם של יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת זאב אלקין, שקרא לשנות את השיח משאלת הנתינה לפלשתינים לשאלת החלת הריבונות בשטח, יו"ר השדולה להחלת הריבונות הישראלית ביו"ש, חברת הכנסת מירי רגב, בירכה אף היא והזכירה כי חוקת הליכוד מחייבת החלת ריבונות על הישובים ביו"ש. כמו כן בירכה כלת פרס ישראל, גאולה כהן, שסיפרה על המאבק הפרלמנטרי שלה להחלת הריבונות במזרח ירושלים, מאבק אותו היא רואה כהשראה למאבק הנוכחי. את האירוע סיכמו בסיפוק המארגנות נדיה מטר ויהודית קצובר ואמרו כי הן "חשות התרגשות גדולה לראות מאות אנשים שמגיעים מכל רחבי הארץ לחברון כדי לומר שהארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ולשמוע תכנית אחרת, תכנית שהיא משב רוח מרענן במציאות הפוליטית שלנו". קצובר ומטר מספרות כי בכוונתן להמשיך ולפעול יחד עם שדולת ארץ ישראל בכנסת לקידום חוק הריבונות על יהודה ושומרון, ובעתיד הקרוב יביאו עוד ועוד אישים ואזרחים הקוראים לחברי הכנסת לפעול במגמה זו. "יש תחושה שנמאס ממשחקים של התמודדות עם סכנה למאחז כזה או לישוב אחר ורוצים טיפול שורש. מקומם לוותר כשברור לנו שהשטח הזה שלנו". הצלם שלומי שלמוני תיעד את האירוע
