עורך הכלכלה של מקור ראשון, ערן בר טל, קבע במהלך הכנס השני להחלת הריבונות היהודית ביו"ש כי "החלת הריבונות היא חובה ולא רק זכות". לדבריו במדיניותה מגדלת ישראל שטחי הפקר חסרי אחריות, שטחים ללא ריבונות. "אנחנו שותפים לחוסר האחריות שנובע מהיעדר ריבונות בלבנון, להפקר בסיני ולהתערערות הריבונות מסביבנו בכלל. אנחנו משדרים שאין בעל בית. חוסר ריבונות היא חוסר אחריות". בר טל סבור כי מעבר לשאלת העמדה הפוליטית המוסריות הטבעית מחייבת החלת ריבונות, שכן במציאות ההפקר הקיימת אוכלוסייה שלמה אינה זוכה לתנאי מחייה וכלכלה נאותים ומתחייבים. "כל ערבי שנשאל אותו יאמר את מי הוא רוצה כריבון...". בהמשך דבריו העלה בר טל את טענת השמאל נגד המחיר הכלכלי של החלת הריבונות, מחיר שעשוי לבוא לידי ביטוי בהשקעה בתשתיות וכו' עבודה שעדיין לא בוצעה ותצטרך להתבצע מתוקף הריבונות, "השמאל מפחיד אותנו בכך שהחלת ריבונות תגרום לנו לקרוס כלכלית". בתגובה לדברים אלו אומר בר טל כי יש לבחון את הסוגיה הכלכלית ככל סוגיה כזו ולקחת בחשבון שלושה היבטים: הון אנושי, קרקעות וכסף. "מבחינת הון אנושי מבזבזים כאן אוכלוסייה עצומה שנותרת במחסור ובאבטלה, בה בשעה שישראל משוועת לכוח אדם. המצב התעסוקתי בישראל הוא מהטובים בעולם. יש מחסור בכוח אדם בענפים רבים, ובחצר האחורית שלנו יש אוכלוסיה שזקוקה לעבודה. כל אדם עובד מייצר עבור המדינה כעשרת אלפים שקלים לאדם. זו תרומת כל אדם שיצטרף למעגל העבודה, וזה כסף שהמדינה מפסידה אותו". בר טל קובע כי גם איש שמאל אמור לצדד בהחלת הריבונות ולו מהטעם המוסרי. הוא מזכיר שבהיסטוריה מדינות ויתרו על שטחים שהיו שלהם, ולכן "גם לאיש שמאל שחושב שהחזון הוא חלוקת הארץ צריכה להיות חובה מוסרית להחלת ריבונות שתביא לשגשוג ופריחה ולהוצאה ממעגל העוני". באשר לממד הנוסף, ממד הקרקעות, אומר בר טל כי "כל ניסיון להפחיד מהחלת ריבונות מתעלם מהמשאב הזה של הקרקעות. האוכלוסייה הישראלית מצטופפת בשרון ומונעת מעצמה מגורים במרחק של חמישה קילומטרים משם. הם משלמים עוד מיליון שקלים כדי לגור במקום שבו הם החליטו משום מה שמותר להם לגור שם. אין הסבר לדורות הבאים מדוע הם בחרו כך. להחלת ריבונות תהיה משמעות דרמטית בהורדת מחירי דיור והשלכות נוספות". לדבריו השאיפה של כלכלנים ערבים עימם הוא משוחח היא "שניקח אחריות ונאפשר להם לחיות כפי שראוי לכל אדם לחיות באופן מוסדר ומסודר".
