בראיון ליומן ערוץ 7 מותח ד"ר משה הלינגר, סגן ראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, ביקורת על הקצנת ההתבטאויות מצד כל הצדדים בפרשת החלופה לחוק טל. לדבריו התבטאויות קיצוניות גוררות מקבילות קיצוניות לא פחות מהצד שמנגד ובכך מרחיקים את הסיכוי להגיע לפתרון של ממש, פתרון שבהחלט ניתן להגיע אליו. ד"ר הלינגר, המכהן גם כראש המכון לאתיקה, יהדות ומדינה בבית מורשה שבירושלים וכעמית מחקר בתכנית המחקר דת ומדינה, יהדות ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור כמי שבעברו למד בישיבת חברון ובכולל מיר כי אכן קיימת בעיה אמיתית המצריכה פתרון אמיתי. הוא מזכיר בדבריו את האחוז ההולך וגדל של צעירים חרדים בכל שנתון ואת הקושי כיום לצאת לתקופות ארוכות של מילואים כגורמים מרכזיים בכך שהציבור בישראל אינו נכון עוד להמשיך ולשאת בעול ללא הציבור החרדי. בנוסף הוא מזכיר את הקושי הכלכלי הנגרם מכך שלימודים בישיבה ללא לימודים כלליים אינם מכשירים את בוגרי הישיבות להשתלבות במרחב הכלכלי מאוחר יותר. מנגד, הוא מציין את חשיבותו של האתוס הדתי והמשקל המשמעותי שניתן ללימוד התורה מזה כאלפיים שנה, משקל וערך שלא ניתן לזלזל בו במדינת היהודים, טיעונים אלה ואלה מצריכים איזונים חדשים בהוויית החיים הישראליים. ד"ר הלינגר מציין בדבריו כי האמירה שאותה משמיעה החברה החרדית ולפיה התפיסה של חברה שלמה הלומדת תורה היא תפיסת היהדות אינה תפיסה נכונה שכן מאז ומעולם מעטים נותרו בבית המדרש ללמוד ומהם יצאו גדולי התורה ותלמידי החכמים ואילו הרוב המוחלט יצא אל עולם העשייה והעבודה. כמו כן הוא קורא לציבור החרדי להבין ולהפנים שהשירות בצה"ל או בשירות לאומי ואזרחי לא נועד "לחלן" אותם, עובדה שניתן יהיה להוכיח אותה אם מערכות השירות ייערכו כראוי ויאפשרו המשך חיים על פי תפיסות והנהגות חרדיות גם במסגרות השירות, ומתכונות שכאלה ניתן ונכון לבנות. כל זאת יתכן ונכון לביצוע, אך ההצהרות הלוחמניות והקיצוניות אינן מאפשרות זאת. ד"ר הלינגד קובע כי חבר הכנסת פלסנר מתבטא באופן קיצוני בהרבה מהגישה הראשונית שהוצגה בוועדה, וכך גם יאיר לפיד. גישה זו מכניסה את החרדים לעמדת מגננה ולהקצנה מצידם, הקצנה העשויה לפגוע גם במסגרות השירות שכבר קיימות כדוגמת הנח"ל החרדי, שח"ר וכיוצא באלה. בהתייחסו לציבור החרדי מקפיד ד"ר הלינגר לערוך בו חלוקה ולא לראות את כולם כמקשה אחת. הוא מציין כי הציבור הספרדי מציג עמדה משלו, וזו גם אם מתקשה לעכל אצת כל מסקנות פלסנר יכולה לחיות עם מרביתן. הוא מזכיר את דבריו של השר אטיאס שקבע כי אמנם גיוס של שישים אחוזים מבני הציבור החרדי אינו רצוי, אך לא על כך ישברו את הכלים. "הוא לא היה אומר זאת אם הוא היה חושב שזה סותר את עמדותיו של הרב עובדיה יוסף", קובע הלינגר. באשר לתגובתו הקיצונית של הרב עובדיה יוסף נגד מה שכונה בפיו כגזירת הגיוס, סבור הלינגר כי מדובר בתגובה מיידית להתבטאויותיו הקיצוניות של חבר הכנסת פלסנר. להערכתו אין כל סיבה שהציבור החרדי לא יוכל לבצע את אותם מעשי התנדבות שהוא מבצע ב'זק"א" ובמסגרות אחרות כחלק מהשירות האזרחי. לדבריו על הציבור החרדי לבצע בדק בית שיבחן אם המציאות לא השתנתה מאז ההסכם שערך החזון איש במגמה להציל את עולם הישיבות לאחר השואה. לבחון ולראות את ההבדלים בין ימינו אלה לשנות החמישים, לראות באופן ברור שאין לציבור החילוני רצון להעביר את ציבור החרדי על דתו, ולראות את מספרם העצום של לומדי התורה ולהבין שאין מדובר בתקופה דומה לזו שהייתה בשנות החמישים. ד"ר הלינגר משוכנע שקיים פער של ממש בין הציבור החרדי לבין מנהיגיו הפוליטיים שלוקחים אותו למקומות קיצוניים הרבה יותר. להערכתו יש רבים מציבור זה שמעוניינים בשינוי, שאינם חפצים בחיי העוני של 'פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה', מציאות חיים הראויה לעילויים ולא לכלל. הלינגר מוסיף ומציין שינוי נוסף בחברה הישראלית הצמאה לדעת עוד ועוד על יהדות אך הזעם שהיא חשה כלפי הציבור החרדי והתנהלותו חוסם אותה מלהתעניין ולהכיר. "דברים צריכים להתבצע בשום שכל, אבל אני לא בטוח שהמנהיגות הפוליטית מסוגלת לכך...", אומר הלינגר שרואה בועדת פלסנר עת רצון שנכון היה לנצלה ולהובילה למקום נכון אלמלא ההתבטאויות הקיצוניות המלבות את אש המשטמה בין הצדדים. ד"ר הלינגר צפוי לפרוס את משנתו וככל הנראה גם להתעמת אודותיה במסגרת פסטיבל 'לא בשמים' בכפר בלום , מיד לאחר תשעה באב.
