פרקליטה של ענת קם, עורך הדין אילן בומבך, מערער לבית המשפט העליון נגד גזר דינה של מרשתו בטענה שהוא רחוק מלהיות שיוויוני לעומת עונשים שקיבלו אחרים על עבירות חמורות פי כמה, והבולט בהם הוא שותפה למעשה העיתונאי אורי בלאו שכזכור נשלח לארבעה וחצי חודשי מאסר בעוד קם נשלחה לארבע וחצי שנות מאסר ועוד שנתיים של מעצר בית בתנאים מחמירים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עורך הדין בומבך שהבהיר את הטענות שיוצגו בבית המשפט בעוד כשבועיים. לדבריו, בערעור מוצגת שורה של מקרים בהם התקבלו פסקי דין קלים בהרבה לעבירות חמורות בהרבה מזה שקיבלה ענת קם. כאמור, אורי בלאו הוא המוביל שבהם. "אורי בלאו שותף למעשה ועשה מעשים חמורים הרבה יותר, כך על פי קביעת הפרקליטות. הוא היתל בשב"כ, הוא השאיר מסמכים, הוא ברח לחו"ל, הוא לא שיתף פעולה. הוא השאיר את רוב המסמכים ורק חמישים מסר, וזאת רק לאחר שהשאיר עותקים אצלו". לטענתו של עו"ד בומבך מדובר באפליה חמורה אל מול עונשה של קם שאמורה לשבת בכלא ארבע וחצי שנים בעוד בלאו ככל הנראה לא יישב בכלא ולו יום אחד. "שורת הדין לוקה כאן", הוא קובע. עוד מזכיר בומבך בדבריו את פסק הדין בפרשת תא"ל יצחק יעקב (יצ'ה) שעל אף שהתרו בו והזהירו אותו שלא יגלה סודות ביטחוניים התעלם ופרסם את הדברים ובכל זאת לא ישב בכלא. כך גם טלי פחימה שביצעה מעשים חמורים במגמה לפגוע בביטחון המדינה ונענשה בשלוש שנות מאסר בלבד. עוד הוא מזכיר את סגירת התיק נגד אלי זעירא שהואשם בחשיפת זהותו של הסוכן שריגל במצרים למען המוסד בימים שקדמו למלחמת יום כיפור ומאוחר יותר חשיפה זו יתכן והביאה למותו. "גם לשיטת הפרקליטות לא הייתה לענת קם כוונה לפגוע בביטחון המדינה. הדברים שהיא עשתה ראויים לגינוי, אבל אי אפשר להשוות את רמת הענישה", אומר בומבך המשוכנע שנגד מרשתו נקטה המערכת ביד קשה על מנת לייצר תחושת 'למען יראו וייראו', אך לטעמו אין מקום לעשות הלכה ותקדים על גבה של סמלת בצה"ל, על אף שטעתה במעשיה, ובעיקר לאחר שהודתה והצטערה על המעשים. לשאלה אולי משמעות עתירתו היא דווקא להחמיר עם כל השאר ולא להקל עם מרשתו, אומר בומבך כי בתקופה זו המגמה היא להקל עם כולם וברוח זו הוא פונה לבית המשפט ואינו דורש החמרה עם האחרים אלא להשוות את עונשה של קם לרף הענישה המקובל בהתאם להכרעות האחרות. "צריך היגיון, צריך לנהוג על פי העיקרון של 'הוו מתונים בדין'". באשר לסיכויי העתירה מביע בומבך תקווה שאכן ביהמ"ש יתערב וישנה את ההכרעה, על אף שגם הוא יודע שבית המשפט העליון ממעט לנהוג כך. לטעמו מדובר במקרה חריג ובולט בו "עוד לא מצאתי פסק דין דומה", ובשל כך הוא מביע תקווה שהערעור המתפרש על פני 53 עמודים ישפיע על שופטי העליון.
