חבר הכנסת עתניאל שנלר נשמע יותר ממסמן את דרכו החוצה ממפלגתו 'קדימה'. כך בראיון ליומן ערוץ 7 בו הוא מספר על מפגש הח"כים מסיעתו עם המשנה לראש הממשלה, השר משה יעלון, סביב החלופה לחוק טל. בדבריו תוקף חבר הכנסת שנלר את התנהלות ראשי סיעתו שלהערכתו מנעו במכוון מחברי הסיעה מידע אודות המגעים בין חבר הכנסת פלסנר לבין השר יעלון, בכדי שיוכלו להצדיק את החלטתם לפרוש מהקואליציה. את המפגש עם השר יעלון מגדיר שנלר כמפגש בין אנשים המבקשים להגיע לשלמות בעם ללא קרע. "ביקשנו לשמוע את עיקרי החוק המוצע ולהבין למה פרשנו מהממשלה", אומר שנלר במשפט שנשמע מעט תמוה – כדי לדעת מדוע פרשה מפלגתם מהקואליציה הם נאלצים לפנות לאחד מראשי מפלגת השלטון ולא לראשי הסיעה שלהם – אך לדבריו הדברים נעשים כך משום ש"מצאתי שרבים מהמידעים שהועברו אלי מיוחנן פלסנר, ממופז ובישיבת הסיעה, עברו דרך מסננת שלא הצלחתי לזהות את תפקידה...". לדבריו הבירור שביצעו מול השר יעלון העלה הצעת חוק טובה וחשובה שעל הציונות הדתית לאמץ מבלי ללכת שבי אחרי מי שעושה מהמחאה ברחובות קרדום פוליטי לחפור בו. על תוכנה של הצעת החוק כפי שהציג אותה יעלון מספר שנלר כי זו כוללת אמות מידה שוות לכלל האוכלוסייה, התייצבות לגיוס בגיל זהה כשהיעד הוא שירות במסגרות שונות ברמת גיוס של 75 אחוזים, כפי שמתרחש בשאר חלקי האוכלוסייה. באשר לגילאי הגיוס אומר שנלר שמדובר בגיוס בין גילאי 18 ל-22 כפי שהדבר בעתודות, במכינות, בישיבות ההסדר, בשנות השירות ומסגרות נוספות. הצעת החוק מאפשרת מסלולים ייחודיים לשירות במערך הכבאות, במד"א ועוד תוך שמירה על תנאים ייחודיים כהפרדה וכשרות. באשר לנסיבות הפוליטיות שהובילו למפגש עם השר יעלון נזהר שנלר מלהכפיש את חבריו, אך אומר ש"פלסנר עשה כמיטב מאמציו בריכוז הנתונים, אבל גישור דורש לא רק נתונים אלא גם ידע, ניסיון ובגרות ויכולת להבין, להיכנס לעורו של כל אחד מהצדדים". כאמור, לנוכח המציאות בה לטעמו המידע אודות השיחות הועברו באופן מסונן בחרו הח"כים לפנות ליעלון עצמו ולשמוע ממנו את האמת. שנלר מציין כי בניגוד לעמדתו של מופז, ועל אף שננזף על כך ממופז, הוא מקיים קשר רציף עם הממשלה ועם השר יעלון, כיוון שהדברים בוערים בו בחשיבותם. "לא קיבלתי את הדברים כמו שהם. הרגשתי שיש כאן תרגיל הונאה", הוא אומר ומעריך כי כל הכניסה והיציאה מהקואליציה לא נועדה אלא לקדם את צרכיה הפוליטיים של מפלגתו לקראת הבחירות. שנלר מזכיר בדבריו כי הוא וחבריו ביקשו מראשי הסיעה להזמין את השר יעלון להצגת עמדתו, אך אלה סירבו ולא הותירו להם ברירה אלא להיפגש עמו בעצמם, "הסירוב העלה חשד שהם לא רוצים שנשמע אותו". באשר לעתידו ב'קדימה' אומר שנלר כי המפלגה אינה אלא כלי ליישום הערכים המהותיים וכשהכלי מקולקל אין תכלית בשימורו. עם זאת הוא מזכיר שמגבלות החוק אינן מאפשרות לו להחליף כלי, כלומר מפלגה, אלא עד שיהיו שבעה פורשים, ומשום כך הוא נאלץ להישאר במפלגה לעת עתה. וכדי שיהיו הדברים ברורים יותר הוא קובע כי במידה ו'קדימה' תישאר כפי שהיא "לא אהיה חלק מ'קדימה'. באשר לצורך בשבעה חברי כנסת פורשים מציין שנלר כי טרם המפגש עם יעלון ביקשו עוד חברי כנסת להשתתף בו, אך חבר הכנסת דיכטר שריכז את האירוע הודיע להם שהשתתפות של מעבר לששת הח"כים שצפויים להשתתף עלול להתפרש כפילוג הסיעה, ולכן דאג שלא יהיו יותר משישה משתתפים במפגש. מסקנתו של שנלר ממספר הח"כים שביקשו להצטרף למפגש הוא שמצב המפלגה עגום שהרי כמעט מחצית הח"כים אינם מאמינים לדיווחי ראשי המפלגה ומבקשים לשמוע את האמת במקום אחר. "קדימה נמצאת בתהליך של פירוק. קדימה ברמה הרעיונית איבדה את דרכה. זו מפלגה שהחלה את דרכה במרכז, עברה לשמאל ועברה לאנטי דתיות", אומר חבר הכנסת שנלר. בראיון מתייחס שנלר גם לטענות ולפיהן מפלגה שלידתה בחטא ההתנתקות והעקירה אינה יכולה לסיים את דרכה בטוב יותר. הוא מזכיר את ימי החלטתו להצטרף למפלגה. הוא מזכיר את ההפגנה בכפר מימון כאירוע מכונן עבורו. "כאשר ראיתי שיש שם כמעט רק כיפות פרצתי בבכי. האם איבדנו את הארץ בגלל שאיבדנו את העם? ואז גמלה בליבי החלטה שגם אם אשלם מחיר כבד מאוד אעשה מעשה שיחבר את העם אל המרכז", הוא אומר ומוסיף תזכורת שהמשכנע אותו היה אריאל שרון. "הכוונה של קדימה בראשיתה הייתה איחוי הקרעים וחיבור העם לארץ ישראל, ולכן כשהמצב הפוך אני לא שם".
