פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, מהחוג ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, מתמחה בתיאוריה של יחסים בינלאומיים ומלחמות ישראל-ערב, אינו ממהר להספיד את בשאר אסאד ובראיון ליומן ערוץ 7 הוא אומר כי בעוד אסאד האב ואסאד הבן שמרו על יציבות ביטחונית אין לשער ולנחש כיצד יראה הגבול ביום שלאחר נפילת המשטר הסורי, ומאידך גם נפילת נשק כימי ואחר לידי המורדים. פרופ' בר סימן טוב מציין כי הדאגה הישראלית נובעת מכך שעד כה שומרת ישראל על יחסי סכסוך יציבים עם הסורים. יחסים אלה, הוא מזכיר, נשמרו גם בתקופות שישראל לא הייתה שבעת רצון מהקשר עם חיזבאללה וחימושו על ידי אנשיו של אסאד, ומנגד גם כאשר תקפה ישראל בלבנון ואף ככל הנראה תקפה גם את הכור הסורי נמנע אסאד מלהגיב מתוך ראייה אחראית של המציאות במזרח התיכון וחשש לדרדר את היחסים עם ישראל לכדי מלחמה. הוא מזכיר כי בשנות החמישים והשישים ידע השלטון הסורי להפנות תשומת לב עוינת לעברה של ישראל בכל הזדמנות בה התעוררו בעיות פנים בתוככי סוריה. תופעה זו לא התרחשה בשנים האחרונות, וגם את זאת משייך פרופ' בר סימן טוב לאחריות שמגלה המשטר הסורי לנוכח ההרתעה הישראלית. להערכתו ההרתעה הישראלית היא שבלמה את הנשיא הסורי להגיב, ואילו כעת קשה לנחש את אחריות זו תימשך גם לאחר קריסת המשטר. "קשה לדעת ממה מורכבים המורדים", אומר בר סימן טוב ומציין כי העובדה שגם הם רואים בחיזבאללה ובאיראן אויב אינה מחייבת שישראל יכולה לראות בהם בני ברית. עם זאת הוא מציין כי לא ברור מי יחליף את משטר אסאד. הוא מזכיר שהעלאווים המחזיקים כיום בהגה השלטון לא ימהרו לוותר עליו לאחר שנכסו לעצמם נכסים רבים בתחומי הכלכלה והביטחון. על אף חשש זה מנפילת נשק כימי לידי המורדים או ארגונים בלתי אחראיים אחרים מדגיש פרופ' בר סימן טוב כי אל לה לישראל למהר ולהצהיר הצהרות לוחמניות באשר לאופן בו תגיב לתרחיש מעין זה, שכן להצהרות שכאלה עשויות להיות השלכות משמעותיות מהעבר האחר של הגבול. על כל זאת מוסיף בר סימן טוב וממליץ שלא למהר ולהספיד את אסאד, שכן הנשק בו פועלים המורדים אינו אלא נשק קל, ועד כה לא נצפתה העברה של נשק כבד, תותחים וטנקים, מכיוון כלשהו לעברם, ומול הנשק הכבד של אסאד השפעתם אינה משמעותית.
