מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי שהגישה הממשלה. ההצעה נדונה בוועדת העבודה הרווחה והבריאות. הצעת החוק שאושרה סופית, קובעת שתקופת האכשרה לביטוח אבטלה לעובד בשכר תהיה זהה לזו של עובד במשכורת – 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 18 חודשים בתכוף לתאריך שבו התחילה תקופת האבטלה. עוד קובעת ההצעה שאם תקופת האכשרה לא הושלמה בתקופה של 18 החודשים האמורים עקב הכשרה, מחלה, תאונה, היעדרות עקב חופשת לידה או בעילות המתירות זכות להיעדר לפי סעיף 7 לחוק עבודת נשים וכן היעדרות שלא מסיבות שלא תלויות ברצונו של עובד – אותן היעדרויות לא יימנו בחישוב של תקופת האכשרה הנדרשת, ובלבד שההיעדרות בגין כל עילה לא תעלה על מספר הימים המרבי הנקוב ביחס לכל עילת היעדרות. ההצעה גם משנה את חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל שאינו חייל ושל מובטל שבתכוף לחודש בו התחילה תקופת האבטלה שלו היה זכאי לדמי פגיעה מתקופה של 75 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה או 75 ימים שקדמו ליום שבו לאותו אדם הגיעו דמי פגיעה לראשונה ולפני החודש שבו התחילה תקופת האבטלה, בהתאמה – לתקופה של שישה חודשים. בדיון שקיימה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנת ההצעה לקריאה השנייה והשלישית, אמר יו"ר הוועדה ח"כ כץ: "יש כ-250 ימי עבודה בשנה. הדרישה ל-300 ימי עבודה היא לא אנושית. מדובר על בני אדם ולא על מכונות. לכן הצעת החוק המונחת לפנינו היא הוגנת ונפעל לקדם אותה, יחד עם שינוי חישוב השכר. כך ניתן יהיה לצבור ימי זכאות רבים יותר בתשלום נמוך במעט, לעומת המצב כיום, בו התשלום פר יום עשוי לכאורה להיות גבוה יותר, אך צבירת הימים היא כמעט בלתי אפשרית". עם זאת, נציגת האוצר בדיון רבקה לויפר הצהירה כי הצעת החוק שונה מזו שאושרה על ידי הממשלה ועלותה גבוהה הרבה יותר מזו אושרה: 200 מיליון שקלים בשנה במקום 20 מיליון שאישרה הממשלה, לטענתה. אסתר טולדנו ממחלקת המחקר במוסד לביטוח לאומי הדגישה כי עם שינוי שיטת החישוב העלות תהיה מזערית בלבד. יו"ר הוועדה ח"כ כץ אמר בתגובה: "נציגי האוצר מציגים כאן מספרים שאין להם כיסוי. חברי הכנסת אינם פיונים שלהם. על האוצר והביטוח הלאומי להיות מתואמים בנתונים שהם מציגים ולא להשחית את זמננו". ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "על משרד האוצר לקיים החלטות ממשלה".
